אירוע מוחי

שלום: אימי בת 76 , לפני למעלה משנה אימי קבלה אירוע מוחי נוסף, הפעם האירוע היה קשה, אחת הבעיות הגדולות הן שהשתתק לה בית הבליעה. תוך זמן קצר היא אבדה מעל ל- 20 קל' ממשקלה. תוך מס' ימים היא עברה ניתוח והותקן לה פאג והיא מוזנת דרך צינור המחובר ישירות לקיבה. אימי סובלת מדכאון היא לא מוכנה לצאת מהמיטה לא רוצה להצטרף לארועים משפחתיים, לא לצאת לרחוב ולטייל וכו'. כמובן, אימי מקבלת תרופות נגד דיכאון ולהרגעה אך, המצב לא משתפר. מה לעשות?

לילי שלום! רציתי לשאול באילו תרופות אמך מטופלת, והיכן במח היה הארוע? אני חוששת שבגילה ועם רקע רפואי כשלה הטיפול הראשוני המועדף הוא תרופתי, ולא התנהגותי או פסיכותרפויתי. יכול להיות שהדכאון הוא פועל יוצא מהארוע שעברה, לא רק כתגובה נפשית, למרות שגם זו אפשרות סבירה, אלא גם מהאזור המוחי שנפגע. במקרה כזה חשוב לשקול את הטיפול התרופתי ואת המינון, ולתת לזמן לעשות את שלו- בתקוה שהשיקום הספונטני של המח יגרום לשיפור מצב הרוח בנוסף לשיפור שאר התפקודים שנפגעו. האם אמך עברה תהליך שיקום כל-שהוא? אם כן, כדאי להתייעץ עם אנשי המקצוע שטיפלו בה-מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת או עובדת סוציאלית. אני מתארת לעצמי שגם עלייך עוברים ימים לא קלים. כתבי עוד אם תרצי.

לילי שלום רב, אכן נראה כי מצבה של אימך קשה, בעיקר מבחינה נפשית. אני חושבת על אישה בגילה שעוברת טראומה שכזו והופכת להיות תלויה במכשיר חיצוני לצורך הזנתה, מה זה עושה לתחושת ערך העצמי שלה, לדימוי שלה בעיני עצמה , ונראה לי שתחושות אלו הן המקור לדיכאון. אינני יודעת אילו פתרונות אני יכולה להציע לך, פרט לדברים שבוודאי חשבת כבר עליהם כמו: להשאיר איתה כל הזמן בן משפחה שיהיה איתה, ישוחח, ידאג לה, לרשום אותה למועדון יום לאנשים מוגבלים פיזית ועוד. ייתכן ושיחה עם פסיכוגריאטר תביא רעיונות נוספים. בברכה, טלי פרידמן