זקוק לעזרה

שלום .שמי אורן ואני חושב שאני זקוק לעזרה. סיפורי הוא כזה :אני בן 24 ולאחרונה ניפרדתי מחברתי בחצי שנה האחרונה.משום מה אינני מצליח לצאת ממנה ואני כל היום רק חושב עליה ועל הכאב שמתלווה.ההתעסקות בפרידה ובנושא האהבה אליה הוא כימעט כפייתי.אני כותב לה כל יום מכתב ורק חושב עליה כל הזמן.אני חושש שאני במצב של דיכאון שאני לא רואה מוצא ממנו.אפילו היתחלתי טיפול בתרופה טיבעית נגד דיכאון אך היא לא עזרה.אני קצת חושש לפנות לפסיכולוג. אודה לכם על העזרה.

אורן יקר, ראשית, אינך צריך להציג את עצמך בפורום בשמות שונים (רייק) כדי לזכות בתשובה. לעתים היועצים בפורום יכולים לענות מייד, ולעתים מאוחר יותר. לא קל לעמוד בכאב הפרידה, אך הכאב עצמו הוא טבעי וצפוי. כמו בכל תחום אחר, רק אתה יודע מתי עברת את הגבול, ואם אכן הקושי שלך הופך לאובססיה ומקשה על חייך. מדוע אתה חושש מטיפול פסיכולוגי? יתכן שזו הדרך להקל עליך. בברכה, דרור גרין

אני חושש מטיפול פסיכולוגי מכוון שניסיוני עם פסיכולוגים היסתיים עד כה בכי רע.אני נכה צה"ל ולאחר הפציעה הייתה לי פסיכולוגית שאני מצטער להגיד אך פשוט בילבלה לי את השכל ואפילו לא ניסתה להבין.בנוסף כאשר משרד הביטחון קיבל את התיק הרפואי שלי ושם היה כתוב טיפול פסיכולוגי הודבקו לי סטיגמות והוערמו קשיים במתן זכויות הנכות שלי. אני חושש מתופעות לוואי שכאלה. לגבי הפרידה,ישנו אולי טיפול תרופתי שאפשר ליקנות בבית מרקחת מבלי לגשת לפסיכולוג ? תודה אורן

זה תלוי אך ורק בך. תחזיק חזק את עצמך בידיים ותמשיך הלאה. ההרגשה הזו קשה מאוד אך lifes go on אני יודעת שזה לא מעודד אבל אם לא תתעורר זה רק יגרום לך יותר קשיים וכאב ואף יפגע לך בבריאות וחבל על כל דקה. תאמץ חיוך רחב ולאט לאט הוא יתרגל לבוא מבפנים. בהצלחה. אורנית