היפנוזה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מתחילת הטיפול (שלש שנים!) אני חולמת על שילוב היפנוט בטיפול. אבל מה אעשה? המטפל שלי לא מורשה לכך. מפעם לפעם אני אומרת לו: בוא נלך ביחד! בינתיים אין היפנוט אבל יש טיפול טוב ותומך ומרפא. וכל הזמן מרחפת בחלל השאלה אם עברתי בילדותי תקיפה מינית או "רק" הזנחה רגשית ופיזית קשה במיוחד. מצד אחד לא אתפלא אם יתברר לי שאמנם הייתי קרבן מיני והמציאות הזאת ננעלה במוחי וברגשותי כמעט בלי אפשרות גישה. לא אתפלא כי בחיי יום יום אני חווה שיכחה של כל מיני אפיזודות קשות ואחרות. אני רגילה לכך אם כי זה יכול די לתסכל. גם כל מיני סימנים ופחדים שיש לי מצביעים די ברור על אפשרות כזאת. מצד שני - - זה פשוט נשמע מצב הזוי, כאילו יש שני "אני" שהאחד לא מכיר את רעהו, אבל מצד שני - ההשפעה של המודחק הזה עלי עצום ביותר.
הי לאה, הכי חשוב זה שהטיפול טוב, תומך ומרפא. אגב, גם הזנחה רגשית ופיזית קשה היא מספיק טראומטית והרסנית מבלי "להזדקק" לתקיפה מינית (מה שכמובן אינו שולל זאת)... אודי