להיות נחמדה או להתעצבן?

אודי תמיד מול התנהגות של אנשים שיכולה להיות קצת עוקצנית או בהומור מסויים שקצת 'יורד'/'מסטלבט' עליך.. אבל גם שהם בפעמים אחרות מתייחסים בסדר ונחמדים. לפעמים אני לא יודעת איפה להציב את הגבול בין לגלות רוח טובה וקלילות ולא לעשות עניין לבין להתקומם שזה מן יחס מעצבן ולא מכבד, לא נעים לי ושאני לא מוכנה לקבל את זה. אבל אז יש מצב שזה יהרוס את הקשר כולו לא? הרבה פעמים אני שמה לב שקשה לי לכעוס ולהציב גבולות לדברים שלא נראים לי מחשש לאבד איזו לבביות בקשר. שהוא יהפוך עכור מתוח מנוכר.. אולי זה קשור ליכולת לאסרטיביות? אבל גם זה מקום של חוסר שליטה כי אי אפשר לנבא איך האחר יגיב להערות כאלה. בדימיון שלי התגובה עשויה להיות שופטת "איזה כבדה זאתי/ אישה קטנונית'... אבל אולי זה באמת המבחן לאדם שמכבד אותך? מי שבאמת מכבד יקח בחשבון ויקשיב כי לא יהיה לו אינטרס שתרגיש לא נעים. מיחס/התנהגות שלו. לא ככה?