קשה לי אשמח לעצה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/02/2014 | 22:46 | מאת: מאי

היי אודי, המטפלת שלי אמרה לי בסוף הפגישה בלי שום קשר לכלום שהיא לא רוצה שאני אביא לה יותר מתנות , ברכות ועוד.. אני התעצבנתי ממש ואמרתי לה שאין בעיה שהיא לא תקבל יותר ממני כלום בחיים וסוג של העפתי לכיוונה את כרטיס האשראי שלי והיא התעצבנה עלי ואמרה לי שהיא לא מקבלת את ההתנהגות הזאת בטיפול.. והיא צודקת אני לא הייתי בסדר... אבל היא ממש הרסה אותי.. מרגישה שהיא לא רוצה אותי בטיפול... אוף הטיפול מוציא ממני ככ הרבה רגשות קיצוניים שאני לא יודעת מה לעשות... אני לא הצלחתי ללמוד למבחן גם בגלל זה.. וזה עוד מועד ב:/ בנוסף להכל היא אמרה לי שבחיים לא יהיה חיבוק בטיפול( היא העלתה את הנושא לבד) ואז שאלתי אם גם בפגישה האחרונה לא יהיה אז היא אמרה שאולי ואז אמרה שלא בטוח... אני שונאת אותה! וגם אוהבת אותה! איזה מעצבן זה... אם הטיפול מעורר ככ הרבה רגשות קשים זה אומר שהוא כבר לא יכול להועיל? מרגישה שיש לה כוח עצום עליי והיא יכולה לקבוע איך השבוע שלי ייראה.. אני ממש ממש סובלת.. כדאי אולי לעזוב?

לקריאה נוספת והעמקה
26/02/2014 | 11:36 | מאת: סוריקטה

... אם הטיפול מעורר כל-כך הרבה רגשות קשים, זה, כנראה, סימן שיש על מה לעבוד. בתוך אותו טיפול... הי מאי, את יכולה להציע לעצמך עכשיו כמה נקודות למחשבות טיפוליות: למשל, לחשוב מדוע את מביאה לה מתנות וברכות, מה מן העומק דוחף ומניע אותך לעשות כן. רגשות אשמה? צורך לפצות? אולי דבר-מה מתוך אלה מזכיר קשרי עבר שלך? האם יש במעשה משהו שדווקא מרחיק ודוחה בקשר, כך שבפועל הוא פחות מקרב בינכן? האם הוא נועד להסתיר משהו חבוי ולא מדובר? האם הפעולה באה במקום משהו אחר שאת נמנעת מפניו? אלה כמה דוגמאות. עדיף לדבר על כך בשיחות שלכן. בדר"כ ההמלצה היא לדבר לפני הביצוע ולהבין מקורות, ואחר-כך לחשוב אם באמת לעשות מעשה. ונסי לדבר על הכעס שלך, על תחושת העלבון והדחייה, על המחשבה לעזוב, וגם על אהבתך, תחושת הקירבה, על הרגשות המעורבים וכו'. בשביל זה היא שם. לדבר יותר ולהתנהג פחות, זה הרעיון הכללי - פחות להביא מתנות ופחות לזרוק כרטיסים ופחות לעזוב באמת ת'טיפול, אבל אפשר לומר שיש לך דחף גדול להתנהג בצורה מסוימת. פה יש כבר איזה עידון וויסות. ולנושא החיבוקים - אצלי לא היה חיבוק גם בפגישה האחרונה של הטיפול, וכן, לפעמים בא לי בלב לומר לו "היי, תביא חיבוק" ולפרוש זרועות. אבל ונראה לי שגם אחרי שנים טיפוליות היה זה עשוי להוציא אותי משיווי משקל. עניין עדין עדין ונפיץ. אז כנראה, שמבחינתי עדיפות מילים מחבקות או מחזקות. ויש בכוחן של מילים. סוריקטה

הי מאי, נו, מה נראה לך? הרגשות שעולים הם החומר של הטיפול. תוכלי להמשיך בעצמך את תשובתי... :-) (להשאר כמובן, ולדבר על זה) אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית