עצות לאכזבת אהבה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/05/2001 | 15:25 | מאת: רייק

היי.אקרא לעצמי רייק כי זה מה שאני מרגיש.האהבה שלי הלכה ואני שבור וקורס מבפנים כל יום מחדש .אתם מכירים את ההרגשה שהכל נהפך לקטן וחסר משמעות בחיים ? אצלי זה ככה עכשיו. אני חושב שאני צריך עזרה כדי להתמודד עם זה... אני כבר לא יודע מה לעשות, אפילו היתחלתי לקחת כדורים נגד דיכאון וזה לא עוזר.הכאב הזה מגיע אלי בגלים שכל פעם שוברים אותי מחדש.אני צריך עזרה או אפילו עיצה.עד כה קיבלתי רק "מישפטי חכמה" מהסובבים אותי שהיו מהולים בכעס על הרגשות שלי ,הכי נפוץ היה :"תבוא אחרת ויהיה טוב..."אבל אני לא רוצה אחרת ,אני רוצה אותה ,את האהבה שלי.היה הרבה יותר קל אם סתם היא היתה אומרת שדי ! היא לא רוצה וזהו אבל גם לה כ"כ קשה וגם היא נאבקת בעצמה. אני תשוש מהמאבק בכאב.בבקשה אם יש לכם עיצה או קסם שיעזור עשו זאת. תודה רייק

08/05/2001 | 18:27 | מאת: רחל

רייק שלום- אין דבר שלם יותר מלב שבור.............. לא פלא שאתה בדכאון- אתה חווה אבדן ואבל. מה שמסבך את העניינים זו התקוה- או האשליה, שאולי היא תשנה את דעתה, אולי היא תשוב. אם ההחלטה היא סופית באמת- מן הסתם יעבור זמן , אפילו הרבה זמן, ותוכל להתאושש, להתפנות רגשית ואולי לפתוח דף חדש. אם עדיין אתה חי בתחושה שיש סכוי, לא תוכל לעבור לשלב הבא. נראה לי שהכי מתאים לברר את זה איתה. במקום ניטרלי- כמו בית קפה, ועם הגדרה ברורה מראש של מטרת הפגישה. אם תרצה- ספר לנו יותר עליך ועליה, בני כמה אתם, באיזה נסיבות נוצר הקשר, ומדוע נפרדתם. בהצלחה.

08/05/2001 | 20:51 | מאת: רונית

רייק שלום, אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שנפרדתם. בוא ואספר לך סיפור: היה לי חבר שהייתי מאוהבת בו עד כלות, אבל מה לעשות זה לא התאים לו אז נפרדנו ואני נשברתי לחלקים קטנטנים.. בסוף (מאוחר מדי לטעמי) התאוששתי והתחלתי לצאת עם אחרים, הפלא ופלא הבחור רק שמע שאני קמתי לתחייה החליט לחזור ואני מטומטמת חזרתי אליו כך קרה מספר פעמים... בסוף נפרדנו וזהו, והיום אני מאושרת עם משהו אחר רק כדי להראות לך שאם קשר לא צריך לקרות אז עדיף לתת לו להתמוסס, אין אדם ששווה שנתפרק בגללו, וחוץ מזה (וזה לא שלי אלא מצוטט מאסתר קל) סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר טוב יותר, רע יותר לא יודעת מה יותר משהו אחר בתקווה שתלמד מנסיונם של אחרים ותצא מהר מהעצבות

09/05/2001 | 12:39 | מאת: אורן

דבר ראשון המון תודה על התמיכה. לאהבה שלי אקרא ש' לצורך העניין.היכרתי אותה במקום עבודתי ומהשניה שראיתי אותה פשוט התאהבתי.זאת הפעם הראשונה שאהבה ממבט ראשון ניתקלת בי.ש' בדיוק הייתה בסיומו של קשר ארוך ואני טיפטפתי את עצמי לתוכה לאט לאט עד שפשוט היינו ביחד. הדברים זזו אצלינו מאוד מאוד מהר אך גם מאוד מאוד לאט,דבר לא ברור כשלעצמו .אני הייתי המאושר באדם כי כ"כ אהבתי וכ"כ קיבלתי.ש' העניקה המון מעצמה וכאילו זרקה אותי לספרה אחרת,ספרה של אושר. העניינים התנהלו כך ארבעה חודשים ששנינו היינו מאוד מאושרים ,למעשה גרנו יחד והאהבה הייתה עד השמיים,לא היו לנו מריבות נוראיות או משהו כזה תמיד היינו באותו הראש ותמיד צחקנו.ביום שבת האחרון היא הלכה לחברה שהייתה בבעיה כל שהיא,היא התקשרה אלי כעבור שעה והיתנצלה על כך שזה יום שבת והיא לא איתי וקבענו להיפגש כאשר היא חוזרת מהחברה חצי שעה לאחר מכן.כאשר היא הגיעה הביתה היא אמרה לי שהיא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות או אייך להיתנהג ושהיא רוצה זמן לחשוב.בשבילי זאת הייתה סטירה . אני הסברתי לה שאצלי אין הפסקות וכל דבר אפשר לפתור ביחד.אך היא הייתה בשלה. מהנקודה הזאת יצאו מאות שיחות טלפון ומאות מיכתבים וש' הייתה בשלה ,אבל הסיבה שהיא נתנה היא שהיא ניכנסה לקשר מוקדם מידי ופתאום היא לא יכולה לתת מעצמה מאה אחוז וזה לא פייר כלפי וכלפיה,הרצון הייחידי שלה עכשיו זה לסיים את התואר השני ולהייות לבד כרגע.כמובן שהיא אמרה את הטקסט הרגיל שאין כמוני בלה בלה בלה . אני כ"כ אוהב אותה שזה משגע לי את השכל.העניין הוא שגם לה מאוד קשה עם הפרידה הזאת ,עד לפני שבוע היא עוד היתקשרה ושלחה מיילים.וכאשר ראיתי ששום דבר לא עוזר והיא לא רוצה שנחזור רציתי שנחתוך את הקשר לחלוטין(מה שהיה מאוד קשה לביצוע בגלל מקום העבודה המשותף) ש' לא הייתה מוכנה לשמוע על כך ורק לאחר שהיא הבינה שזה פוגע בי היא הפסיקה.בנוסף היא עזבה את העבודה כי לדבריה היא איננה יכולה להמשיך כך. וכך עבר לו חודש של פרידה והכאב גורר למטה כמו מישקולות.אני הייתי מבקע את העולם לשניים בשביל להיות איתה שוב,אני יעשה הכל כדי שזה יקרה.התיסכול הזה של לאהוב ולא להיות עם מושא האהבה פשוט הורג. ואני יודע שתבוא אחרת ושיהיה בסדר אבל העניין הוא שאני לא רוצה אחרת ולא רוצה לישכוח אותה .אנחנו כ"כ הישלמנו אחד את השני ועכשיו אני מרגיש ריק מבפנים ,היא כל הזמן בראש שלי ולהיות בלעדיה זה לא להיות.עצוב לי כשאני קם בבוקר עצוב לי כשאני הולך לישון וכל לילה בחודש האחרון אני מתעורר כשהיא בראש שלי.במהלך היום אני כ"כ מנסה לא לחשוב עליה אבל זה לא מצליח לי.אני כבר מיואש מהמצב הזה כי ש' נימצאת בתאים של הגוף שלי והיא בוערת לי בוורידים.

09/05/2001 | 08:38 | מאת: אור

רייק יקר, צר לי לומר לך, אך אני כבר זה שלוש שנים לאחר אהבה מדהימה שהייתה לי והכאב עדיין קיים. השלמתי עם זה כבר, אך החיסרון הגדול של הדבר המדהים שהרגשתי עדיין נמצא בתוכי ועם התמודדות לא קלה זה הולך ומתמוגג לאט לאט. אני יודעת שיום יבוא ואצחק על כל הדמעות שהורדתי ומורידה עד היום, ותרצה או לא, אבל זה יגיע ביום שתהיה שלם עם מה שיש לך, עם הבחורה שתבחר להיות איתה. אני לא יודעת בן כמה אתה, אך זה גם הרבה עניין של גיל. וכמובן, העובדה שאולי עוד יש סיכוי לא מפחיתה מהכאב אלא רק מקשה. אהבתי כבר לא תתאפשר לעולם, הוא התחתן וחי באושר. אני רק יכולה לתת לך עיצה קטנה שלי עזרה מאוד להמשיך הלאה לאחר ששמעתי את החדשות הנוראיות האלו. צא אל העולם, תחווה עולם אחר, שונה, במקום אחר, רחוק רחוק מכל מה שאי פעם יכול לצבוט אותך. אני נסעתי למרח הרחוק. ההתנתקות שינתה לי את החיים למרות הכאב שעדיין קיים בתוכי. מהמזרח הרחוק, הרבה יגידו לך (ואולי היית שם) שאפשר בקלות להסתכל על העולם מכיוון אחר, מהצד השני שלו. ביום שתחווה זאת, תבין שהכל פתוח בחיים וישנם עוד ימים רבים שתקום אליהם בבוקר ולא תדע שאלו הימים במאושרים בחייך. אשמח לקרוא לשלומך. בהצלחה! אור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית