אודי,

אני מרגישה כ"כ עמוק בתוך הכאב, בתוך ה"ללא מוצא" הזה, מפחדת להשתגע, מתמודדת בטירוף, ממשיכה לעבוד ולנסות, אבל אני גם לא רואה את הסוף ולא מבינה איך הוא יכול להיות טוב... אתה באמת ראית כאלו אנשים שיצאו מזה, שכבר לא היו צריכים כ"כ, שלמדו לחיות עם מה שאין, שלמדו להצליח להיות שמחים ומועילים ובוגרים??? שלמרות הכל נשארו שפויים באמת???? דיייייי, אני כבר כמעט מיואשת....