מגוחך

מגוחך שחברה מסמסת לי שהיא בדכאון ורוצה לבכות, ו א נ י זאת שמרגיעה שזה בסדר, ומותר, ומקשיבה... מגוחך שאחרת מתייעצת איתי וחשוב לה מה ש א נ י אומרת... חלקים חלקים. המונים ממני, וכל אחד מהאנשים שסביבי נחשף רק לחלק או שניים. מבלבל.

ומה איתי.... ??? רק לי אני לא מקשיבה, לי אסור לבכות, לי אני לא מצליחה לעזור או לייעץ או לנחם... או אפילו לאהוב או סתם להתידד איתי. על מי אני עובדת במילים היפות והמחוכמות שאני משגרת לאחרים ?! וגם עם אחרים לא תמיד מצליח לי... אוף. לא יודעת איך להעביר את התחושה, אבל זה מוזר ומתסכל.