למה זה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קראתי את הודעתה את מיכליקה וזה נכון מה שאמרה, לגבי זה שהתחושות שעולות כאן בפורום הן זהות אצל המשתתפות. אני מרגישה בעצמי גם הרבה מן הדברים האלו, אבל גם נראה שהרבה פה חוו פגיעה בילדותן. לי זה לא קרה. ומשום מה יש לי תחושות דומות. למשל, אחת המשתתפות כתבה שעברה פגיעה ולכן אין לה אמון בגברים ושלעולם לא הייתה הולכת למטפל גבר. גם לי נראה שאין אמון כזה, ובוודאי שאיני רואה עצמי הולכת למטפל. אבל לא היה משהו כזה בילדות שלי. בכלל גם מגע פיזי נורא קשה לי, כשהכוונה היא לסתם חיבוק.. את זה אני מרגישה גם עם נשים, אבל על אחת כמה וכמה עם גברים (למרות שמעולם לא יצא לי לחבק גבר, ובכל זאת זה נראה לי בלתי אפשרי עבורי). איזו סיבה אחרת יכולה להביא אותי למצב כזה? לאחרות יש סיבה שהביאה אותן למצב כזה, ואצלי זה לא כך... כנראה סתם דפוקה.
הי שמלי, מובן שאין לי דרך "לדעת" מה הסיבה ומדוע הדברים הם כמו שתיארת. אני משער שזה קשה יותר כשנראה שהכל בסדר, ואין איזו טראומה בולטת לתלות בה את הסיבה. אודי