לטלי היקרה !

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/05/2001 | 23:08 | מאת: אביב

טלי יקרה, את ביקשת, את קבעת את השעה, ואת גם לא ענית... אני פורשת, התעייפתי, אין לי כוח יותר... ראי גם את השיחה שלנו מחר כמבוטלת. לילה טוב, אביב.

08/05/2001 | 07:52 | מאת: אביב

"ועכשיו כשאין שמים רק עננים של חוסר ודאות ונדמה שאין סיבה לחיות אם אין סיבה למות לפעמים אני פוחדת להגיד לך את האמת לפעמים זה כמו סוף נרדם לרגע והוא מת עד התהום עד הקצה עד שניפול ונתרצה עד שזה נגמר עד שזה עבר עד התהום עד הקצה עד שניפול ונתרצה עד שזה נגמר אני כאן ואתה שם אם אתה הולך ממני אתה נשאר לבד אם אתה הולך ממני אתה נשאר לבד ועכשיו כשאין שמים רק רסיסים של חוסר הבנות ונדמה שאי אפשר לראות ולא נשאר מקום לטעות לפעמים אני פוחדת להגיד לך את האמת לפעמים זה כמו הסוף נרדם לרגע והוא מת עד התהום עד הקצה עד שניפול ונתרצה עד שזה נגמר עד שזה עבר עד התהום עד הקצה עד שניפול ונתרצה עד שזה נגמר אני כאן ואתה שם אם אתה הולך ממני אתה נשאר לבד אם אתה הולך ממני אתה נשאר לבד לבד... לבד... לבד... לבד... " טלי, עכשיו באמת כבר אין שמים, רק רסיסים של חוסר הבנות, כבר לא נשאר מקום לטעות, זה כמו הסוף, נרדם לרגע והוא מת, ואתה - אני - נשאר לבד, לבד, לבד, לבד... אביב.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית