אז כמובן שהלכתי היום לפגישה איתה

אבל זה לא היה כזה פשוט. לקח לי זמן לדפוק ולהיכנס. שאלתי אותה שוב אם היא דיברה עם הפסיכיא', היא ענתה שכן. ושמה שקרה זה שהיא התקשרה אליה בקשר למשהו אחר, והפסיכיא' שאלה מה שלומי, אז היא ענתה לה שהייתה לנו אי הבנה על המינון (הייתה פגישה של שלשתינו) וכל הוויכוחים והכעס שלי זה קשור (גם) לעניין הזה. אמרתי לה שאני כועסת שהיא דיברה איתה בלי שאני ידעתי, והיא אמרה שהיא מצטערת ויודעת שזה לא היה בסדר. אבל כעסתי גם כי למה היא לא סיפרה לי אחרי, אז היא אמרה שבפגישה הקודמת, זו שהייתה מיד אחרי השיחת טלפון שלהן, היא לא ראתה לנכון לומר לי את זה, כי מאוד כעסתי, אבל הוסיפה שאולי הייתה צריכה לומר על תחילת הפגישה. אני לא חושבת שאני כועסת עליה. אבל אני מתנהגת כאילו אני כן כועסת עליה ולא יודעת למה. הפסיכיא' התקשרה ביום ראשון ולא עניתי לה, וגם אתמול ושוב לא עניתי. אני לא זוכרת את כתבתי כאן, אבל נפגעתי ממש ממנה. הייתה אי הבנה בנוגע למינון, אבל זה אולי עוד אפשר להחליק כי זה לא משהו בכוונה, אבל היו לה 4! הזדמנויות לשים לב לזה, ןהיא לא שמה לב. היא הייתה צריכה להשאיר לי מרשם ושכחה, וגם שכחה לרשום שקבענו פגישה. אז כל הדברים האלו ממש הכעיסו אותי ואני לא מסוגלת לדבר איתה. גם לא רוצה להגיד לה שאני כועסת עליה. מצד שני אני די צריכה אותה. אבל לא יודעת אם אני מסוגלת לדבר איתה ולסמוך עליה יותר.

יש לי חשש תמידי, וכבר דובר על זה כאן, שלא תגיב לי להודעות המשך. אבל לא לגמרי הבנתי למי התכוונת? למטפלת או לפסיכיאטרית? או שמא לשתיהן? תודה!