אודי,

קרה היום משהו שערער, שניסה לערער, ואני לא ויתרתי. אמרתי לו, אני לא אתן לך, לא אתן לך ולאף אחד להוציא אותי מהמסלול. וקמתי והלכתי לעבודה. ואני מתפקדת כמו גדולה. כשאני יודעת שבערב יהיה טיפול קבוצתי. ושם, שם אפשר לקרוס במקום בטוח. שבוע טוב. נ.ב: אודי, אתה מסכים עם אגם שאני אשמה בזה שמימה לא כאן?

הי הילה, כבר כתבתי לך בברכתי אלייך, שאני מעריכה מאד את כוחותייך... אגב, אנ'לא יודעת אם זה משנה, אבל אני לא 'מאשימה' אותך וגם חושבת שזה לא נכון 'להאשים' אותך, רק כי העזת להשמיע קול מסוים, שבעיניי נובע מהזדהות; וגם, אני מניחה, לא ייחודי רק לך. לדעתי, בה במידה אפשר 'לבוא בטענות' לפורום הוירטואלי, שיש לו, למשל, פוטנציאל לתסכל כל-כך (אם רק בוחרים באפשרות הזאת, האחריות על המשתמש...), כמו-גם לגילוי הלב והאומץ המוערכים של אודי או מי מהמשתתפים. ועוד. שלך, סוריקטה

הכוחות שלך מרגשים, מעלים חיוך. חשבתי על השירים שאת שמה לפעמים ועל זה שאת תמיד מוצאת שירים נוגעים וכנים. יש לך שיר שלו, הילה? זה בסדר לבקש? בא לי לצבור ארסנל של שלווה, והשירים שאת מביאה נראים לי כמו כלי חשוב. זה בסדר? אם מעיק אז סליחה, ובאמת אל תקחי את זה אם זה מעיק. סתם, אם מתאים ומתחשק לך. תודה לך יקירה, תודה גם על הודעות התקווה. נעמה. ולנ.ב - אני לא רואה בך אשמה. אני גם לא חושבת שמדובר במשהו רע שמישהו עשה. לא חלילה כי לא אכפת לי ממימה, ואני גם דואגת לה, במיוחד בגלל שעזבה כשהיא לא בשיאה (מקווה שאת שומרת על עצמך, אם את קוראת). פשוט מדובר בבחירה שלה, החלטה. דבר שהוא לא יכול להיות באשמתו של איש, כי הוא כשלעצמו חיובי...