לאביב

היי אביב, אני לא מתווכחת, את צודקת ! ואני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ, וואו ,איך שאני עצבנית, ומבולבלת. והילדים משגעים אותי. הם כנראה מרגישים את זה ומנדנדים על כל דבר. כל הזמן יש להם דרישות וטענות ואני לא יכולה יותר לשמוע את המילה אימא. בא לי לברוח... אולי למנזר השתקנים... כל כך הרבה מלחמות , מה זה ? מישהו למעלה צוחק עלי? מנסה אותי? בכמה חזיתות אדם יכול להילחם ? אני עוצרת את עצמי מלהשתגע אבל לא נראה לי שאחזיק מעמד ! המטפל שלי כנראה צדק ! בעלי כבר הבטיח לילד שאם שנה הוא יתנהג יפה בבית אז הוא יקנה לו שפן. והילד בחרדה ואומר שהוא לא רוצה ללכת לפנימיה ושאני לא רוצה אותו בבית. את מבינה ? אני מצד אחד נלחמת ומנסה להסביר לילד ומצד שני בעלי הורס הכל. טוב ,מספיק דכאונות להיום. ביי

אליאן, הוצאת לי את המילים מהפה "כל כך הרבה מלחמות , מה זה ? מישהו למעלה צוחק עלי? מנסה אותי? בכמה חזיתות אדם יכול להילחם ? אני עוצרת את עצמי מלהשתגע אבל לא נראה לי שאחזיק מעמד ! " מה המטפלת שלי היתה עונה על זה ? כן, זה אולי מבחן, ואולי אם נעבור אותו, נזכה לקצת טוב, הלו עברנו את המבחן, את הנסיון שהעמידו אותנו בו. תעצרי את הנשימה ותני ללגל הכאב לעבור, כי בסוף הוא יעבור. שנאמין לה ? שנאמין בעצמנו שיש לנו מספיק כוחות לעבור את המשבר ? אולי ביחד ? אני יודעת שקשה, מרגישה על בשרי, ומבקשת מעצמי וממך - תהיי חזקה, תבכי, תצעקי, אבל אל תשתגעי, אל תוותרי, לא עכשיו, יש לך כוחות, יש אנשים שצריכים אותך, שתלויים בך, הדברים יכולים להסתדר. מה את אומרת ? שאני אדליק את הסיגריה עכשיו ? אביב.

אליאן- בשיא העצבים הכי עוזר לי להשתמש בהומור- זה מפוגג את המתח. תגידי לילד שאבא התבלבל, הוא מתכוון לקנות לו ארנב, לא שפן. בעצם אל תגידי לילד כלום. תגידי לבעלך שאם הוא יתנהג יפה במשך שנה, את תקני לו שפנפנה- של פלייבוי.

עוד לא עבר הטשטוש. מה יהיה?