חלום

שקעתי בשנת נמנום ואז חלמתי שאני רואה את אבא שלי למטה ברחבת הבניין לבוש יפה רואה אותי ושואל רגע לפני שהוא הולך לאן שעליו ללכת 'איך? אני נראה בסדר?' ואני עונה שכן. הוא נראה ממש בסדר והדור, אבל רגע.. רואה שנשאר לו קצף גילוח על הצד השמאלי בפנים, מה הוא לא שם לב לזה כי מיהר? אני תוהה לעצמי.. וקצת מצביעה לכיוון הלחי שלי לסמן לו שיש לו משהו על הפנים שם (נויירוני מראה וזה נו..), 'נשאר לך קצף' ואז נזכרת ששמעתי משהו על אנשים שעוברים התקף במח או משהו כזה שיכולים לאבד יכולת להבחין בצד אחד של הגוף.. הייתה שם מראה על הקיר מחוץ ללובי של הבניין. מהודרת גם היא. אבא שלי פנה להסתכל.. ואני מחכה במן דריכות וציפייה שיאמר 'אוי אופס איך לא ראיתי את זה', יסיר טיק טק את שאריות הקצף מפניו וימשיך לדרכו. שיסיר יחד עם השאריות את החשש שלרגע קינן בי... אבל אבוי הוא פתאום צונח בבת אחת ונופל לרצפה. בצורה שהוא חובט טיפה את הראש ונותר שכוב על הגב. התחלתי להלחץ. 'אבא? אבא. אל תדאג אבא. תתעורר אני פה. אבא אני פה אני אטפל בך, נפלת. אל תדאג תתעורר אבא'. ובנתיים הדבר הראשון שעולה לי לראש לעשות זה להתקשר ל 102 להזמין אמבולנס (לפי החלום זה היה 102 ולא 101). אז ניסיתי עם הסמרטפון לחייג אבל המסך היה בעמוד של איזה צט, ניסיתי לצאת ממנו שאוכל לחייג. אני לוחצת מקש 'אחורה' אבל מתחיל לדפדף לי בכל מיני סטטוסים של אנשים בפייסבוק וכל מיני לינקים. אני לא מבינה מה זה קורה לי עכשיו. לוחצת שוב ושוב ולא מצליחה לצאת מהאינטרנט הזה כדי לפתוח את החייגן של המכשיר טלפון.. בנתיים אני ממלמלת מילים מרגיעות לאבא שלי 'אני כאן, אל תדאג. תכף אקח שיטפלו בך' וממלמלת ביני לבין עצמי באין אונים..'נו אלוהים, תעשה שהמכשיר הזה יעבוד לכל הרוחות. מה קורה פה. אלוהים?!' אני ממש בבהילות ולחץ ולא מאמינה שהעסק משתבש לי ככה דווקא עכשיו.. הסתכלתי על אבא שלי ששכב שם, לא ידעתי אם וכמה ניזוק, שמעתי גם איפושהו שבמקרים של שבץ חשוב לפנות כמה שיותר מהר לטיפול כי זה יכול להציל מנזקים חמורים.. נראה אבל שהצבע של אבא שלי קצת חזר ללחיים, הוא אפילו התחיל לזוז, נראה שהתחילה לשוב לו ההכרה.. התעוררתי פה מרחש חיצוני... אז אולי לא הצלחתי לעזור לאבא שלי אבל הייתה תקווה שבעצם אולי המצב לא נורא ובעיקר היה נחמד לגלות שהכל סתם חלום רגעי ברגע של נמנום קל.

לא יפה אודי ;)