לדרור, טלי, וכל הגולשים המקסימים שלי...

בוקר טוב לכולם, "הנה הם באים ימים של שקט אחרי שכבר איבדנו את הכל תשב איתי עכשיו על המרפסת תבכה איתי ביחד על אתמול הנה הם באים ימים של שקט נצא אל החלון לראות אם כלו כבר המים אולי כבר יש באופק אדמה זוגות זוגות נצא זוגות זוגות נביט אל השמים ונחכה ביחד ליונה הנה הם באים ימים של שקט הנה הם באים ימים של שקט..." אז נכון לא ישנתי יותר מדי בלילה, ראו הודעות שכתבתי כאן בשעות הקטנות, וגם אחר כך עוד חשבתי, אבל עוד לא איבדנו את הכל, ואנחנו לא נשב לבכות על אתמול, נפתח דף חדש, נפתח חלון חדש, נעמוד איתנים מול הנדנדה המטעה של החיים, שרגע אחד עולה היא ורגע אחר יורדת, ונקווה, ונאמין שאכן ימים של שקט מתקרבים ובאים. תודה לכולכם שהייתם כאן אתמול, להשקיט מעט את הגלים הסוערים בתוכי, וזה לא ד"ר פלד, זו אני ורק אני, וכל הדברים שאיבדתי, וכל האנשים שאיכזבתי, וכל הציפיות שלי מעצמי שלא הגשמתי. מקווה שלכולנו יבואו ימים של שקט, ומבחינתי עדיף כמה שיותר מהר, אבל אם לא יבואו מעצמם, נמצא כבר את הדרך להביא אותם, שניים שניים נצא או עדיף כולנו יחד לחפש אותם ולגרום להם לבוא ... אביב.

בוקר טוב, אביב, אני מקווה שעבר עליך לילה שקט. אינך צריכה להתנצל על סערת הרגשות של אתמול. זו לא רק את, וזו אכן היתה גם הודעה מטרידה שהסעירה רבים בפורום. ההשתתפות שלך כאן חשובה וטובה, ומותר לך לפעמים לבטא גם רגשות קשים וגם כעס. לכן אנחנו כאן. ושיהיה לך יום נפלא, דרור

היי דרור, האמת היא שלא, לא עבר עלי לילה שקט, ולא יהיה לי יום נפלא, צר לי לאכזב :-( חשבתי שאני אוכל להתגבר, חשבתי שאני חזקה, קמתי בבוקר, למרות שלא הרגשתי טוב, נסעתי לעבודה, ואחרי שעה חזרתי הביתה, לא יכולתי יותר, שביזות החיים נפלה עלי שוב, אני כבר מרגישה את הדכאון חוזר ובגדול, אני כבר רואה את התהום העמוקה קוראת לי, את החור השחור קורץ אלי, ומרגישה חסרת כוחות להילחם בהם, ולהישאר בחוץ. האמת היא שרבים יגידו שעכשיו אין לי סיבה אוביקטיבית לזה, ואולי זה נכון, אבל כנראה בכל זאת יש משהו שגורם למה שעובר עלי עכשיו, לי הסיבות מאוד ברורות. אולי אני מקצינה בתגובה שלי למה שקורה לי עכשיו בחיים, אבל החיים שלי משתנים עכשיו, קצת לטוב וקצת לרע, ומשהו פנימי ועמוק עובר עלי בעקבות זאת, וזה באמת לא ד"ר יועץ פסיכיאטר. לפעמים רק המכה הסופית חסרה, ואולי הוא היה לתת אותה, אבל יש דברים שהתחילו להתגלגל כבר לפניו, ואם לא הוא, אז היה מישהו או משהו אחר, בסוף הייתי נופלת בכל מקרה. לפעמים אני מרגישה שלא יכולים לקרות לי דברים טובים בלי שיתלוו אליהם דברים רעים מיד, ממש כמו צל שהולך אחרי בן אדם בלילה חשוך. דבר טוב ואחריו מיד דבר רע, לטיפה ומיד אחר כך סטירה, עליה ומיד אחר כך נפילה, קשה לי לחיות ככה. מצטערת שהפלתי עליך את כל זה, הייתי צריכה להוציא את זה קצת החוצה, אף פעם לא קרה לי עוד שויתרתי על יום עבודה רק בגלל שלא הרגשתי טוב נפשית, בדרך כלל עבודה זה הדבר שמצליח להוציא אותי מזה, אבל דברים משתנים, כבר כתבתי, מקומות עבודה משתנים, והיכולת לספק לך מה שאתה צריך לא נשארת קבועה. זה קצת מפחיד אותי פתאום הנסיגה הזו. לוותר על עבודה ? אני ? ממש לא אופייני לי. בדרך כלל אני לא מוותרת לעצמי כל כך מהר, לא בתחום הזה. אני אלך לשפוך את השאר במחברת שאמנם לא מגיבה, אבל סופגת הכל. שיהיה לך יום טוב, אביב.