אודי :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא יודעת מה קורה איתי.. יש לי בלגן בלב.. כמו רוח פרצים בבת אחת.. גם חלמתי עליך בלילה.. דווקא חלום מרגיע, טוב.. לא זוכרת את כל החלום,אך זוכרת שאתה ישבת לידי ודיברת בקול שקט ולאט..משהו מרגיע, מנחם.. לפני שהלכתי לישון סימסתי לאמא צביה "לילה טוב, רך ומלטף"כמובן שהיא החזירה סמס עם מילים דומות. (בטח היא מאוד הופתעה, אני ממעטת לסמס ולשלוח לה מיילים- לא נעים לי, לא רוצה להפריע לה בזמנה הפרטי) בבוקר גיליתי שהמקרר מקולקל, זה שם אותי בחוסר אונים נוראי. זה תחום שבן זוגי מטפל בד"כ אך הוא בחו"ל כבר קרוב לשלושה חודשים.. אודי, נורא קשה לי. אני מרגישה בלגן נוראי. לא מצליחה להיות מפוקסת..איכשהו, יש בי רצון מטורף לבוא אליך ממש. לנסוע למקום בו אתה גר, להקיש על הדלת, לחכות ולהרגיש את הלב דופק כמו תופי טם טם . אתה פותח את הדלת, מסתכל בשאלה, ואני אומרת : אני במבי. אתה פותח את הדלת לרווחה, מחייך חיוך רך, העיניים שלך זוג פנסים מאירים ואתה מזמין אותי להכנס.. ואיכשהו, יש לך ספה בדיוק כמו אצל אמא צביה, גם הכרית הזו עם המפית הזו , השמיכה והורוד הזה..בדיוק כמו אצל אמא צביה. ואתה מתיישב על הכורסה לידי ואומר מילים רכות, מרגיעות, שמגרשות את כל השדים והדרקונים שפותחים פה ענקי ויוצאים מהם לשונות של אש. אתה גם שומר שלא יפרוץ פתאום מבול ויטביע את כל העולם. אודי :(((((( שלך-במבי.
ולקראת יום הולדתך - אאחל מבעוד מועד - שיעבור יום קל ונעים. מקווה שזכרתי נכון, אתך, סוריקטה
אני מתרגשת.. קראתי את מילותיכן וזה נוגע ומרגש.. סוריקטה מתוקה!! איך את זוכרת ? הייתי בהלם ..איך את זוכרת ? מתוקה.. תודה לך.. נכון. היום יום הולדתי. היום ה 7.11 ואת יודעת מה סוריקטה ? אני זוכרת שיום הולדתה של ילדה אשה חל ב 5.11 ( זוכרת את ילדה אשה ?) אז אם את ילדה אשה קוראת פה בפורום אז שתדעי שאני מברכת אותך ביום הולדת בברכות חמות.. ונעמה מותק! מתוקה.. כשהייתי ילדה הייתי ילדה כמו זומבי כזו , מטומטמת,חצי אוטיסטית כזו..פגעו בי מינית, ואמא שלי חשבה שאני מפגרת . באמת !! היא אמרה לי כילדה שכך אני.. הבטחון העצמי שלי היה מתחת לאדמה. באמת הייתי בטוחה שאני גם מפגרת וגם משוגעת.. כן נעמה, אני מאוד מאמינה בטיפול, בעבודה קשה, בלקיחת אחריות ובעלות מחודשת על החיים שלי .. אני מוציאה חלק מאוד ניכר מכספי על הפסיכואנליזה. לפני כן הייתי בטיפול 6 שנים וחודשיים שגם עלה הרבה.. אני מאמינה שאני משקיעה הרבה לטווח רחוק. ואת יודעת מה נעמה ? אפילו מקצועית אני במקום מאוד מאוד שונה בשנתיים האחרונות (שגם כלכלית זה משתלם בסופו של דבר) ואת יודעת נעמה ? כמעט בכל מקום אני שומעת מאנשים שאומרים לי שמאוד השתניתי.. אני גם מרגישה הרבה יותר משוחררת .מרשה לעצמי לומר מה מרגיש לי בלב..מה אני חושבת..וכן, גם מה אני רוצה. (למרות שלגבי הרצון יש לי עוד הרבה הרבה עבודה) והילה מתוקה! הקראתי כמובן לאמא צביה את ההודעה ששלחתי לאודי וגם את תגובתו ומרגיש לי נעים בלב.. וכן, שתדעו שנולדתי לפני... שנים בדיוק ב 7.11 שלכם, במבי.
היי במבי, הייתי רוצה שאפשר יהיה לשלוח הודעה אישית רק לך. מביך אותי, משונה לי אבל איזו הערכה-קנאה דוחפת אותי לכתוב בכל זאת (אפילו פעם שנייה, אחרי שקרס האינטרנט בשנייה האחרונה . מתנתק כשקשה לי) . תמיד ידעת לבקש עזרה , לבקש שישמרו עלייך? אפילו בשלב המחשבה, בלי לבקש - תמיד היית מסוגלת לרצות שיעזרו? להצטרך? (כל כך זר, אני אפילו לא בטוחה שזו באמת מילה בעברית ) זה כל כך חזק ומרשים. יכולת שאני תוהה אם אצליח לפתח אי פעם. היה לה שלב עוברי חסר צורה? שזה לא בא לך בטבעיות? זה משהו שאפשר בכלל לפתח? ואיתך, פשוט בלי הרבה מה להגיד. רק שנעים לדעת שיש מי שרך אלייך לפני שאת ישנה וגם בחלומות כשאת ישנה. (נאבקתי עם עצמי, אבל בשביל השקט מוכרחה לסייג, להתנצל אם הפרעתי ולהגיד שכמובן שתעני רק אם מתאים ). נעמה.
תרשי לי להיות איתך ? בכאוס הזה , מכירה את זה כשנקר
את חסרה...תבואי יותר? מיכל