מאוישת

אודי שלום, אני נשואה מספר שנים לאדם שאני אוהבת ומודעת שיש לו מזג לא פשוט מאוד. לפני פחות משנה באושר ובשמחה נולד לנו ילד ראשון ומאז החלו בנינו מריבות ואי הבנות על רקע טיפןל בתינוק. אני יודעת שיש אמירה שאומרת שהשנה הראשונה הכי קשה אחרי הלידה אבל, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך קשה.. כל אחד רוצה לטובת התינוק אבל בדרך שלו וכל אחד מאיתנו חושב שזו הדרך היחידה הנכונה. אני ביתנים נמצאת עם הילד בבית ולדעתי למדדתי להבינו קצת יותר מבעלי שמגיע בערב ורואה אותו שעתיים לפני השנה.. אולי מתוך עייפות מצטברת או אולי משהו אחר גרם לזה, שהפכנו זה כלפי זו לפחות סבלניים ופחות מבטים רגשות אחת כלפי השני. הוא מצפה ממני למילה חמה ואני מצפה ממנו ויוצא שיחסי זוגיות שלנו איך שהוא נדחקו לפינה. בעלי טוען שהשתנתי לרעה ואני מזלזלת בו ובכל ריב תמיד מאשים אותי.. זה הגיעה למצב שפוט הוא אמר לי כבר כמה פעמים שאם אני לא אשתנה היחסים בנינו יהפכו לקרים ובלתי נסבלים.. לא מיותר לציין שהוא אומר את הדברים הנ"ל ללא שום צל של חרטה אלא בהחלטיות והבנה מלאה.. לעיתים במצבים של ריב אני מרגישה שאולי באמת הוא צודק ורוצה להשלים איתו אבל, הוא משחק את עצמו קשה להשגה ואיננו מעוניין להשלים איתי (זה חדש בהתנהגות שלו). אינני מרגישה שאני מזלזלת בו ומדברת אליו בטון מתנשא או רוצה לפגוע בו בכוונה.. כמובן שאני אפילו לא מדמיינת לעצמי שמשחפה שלנו יכולה להתפרק והילד יסבול מכך.. טיפול זוגי לא באה בחשבון כי בעלי לעולם לא יסכים ללכת.. אני מאוישת ואבודה עצות איך לשנות את המצב ליותר טוב.