אנחנו מנסים להבין בעיה שחוזרת על עצמה.

החברה לנו עובדת עם אשת מקצוע עצמאית שמומחית בתחומה מחוץ לארץ כחלק מבצוע של רשןם נכסים שם. הוסכמו איתה מחירים לפי כל מקרה בכתב! הנליך מתמשך ובעל שלבים. הל משולם כל שלב מראש כפי שהוסכם! הבעיה ש פתאום ללא שום קשר לכלום היא מביעה כעס ועמדה 'אני לא מזכירה' עוצרת אתהבצוע וגם לא מבצעת כאשר הכל נתקע היתה פעם שהיא דרשה כסף נוסף כאשר הל שולםעם פרוט! בשלב מסוים כתבנו לה שנתבע אותה בלית ברירה! אחרי זמן נראה שהיא ניסת לברוח מהאים התחילה לזוז דדימה מעט עדיין הרבה תקוע קצב איטי ושוב נדמע הטעון ' אני לא מזכירה' כאשר היא שולטת ביד רמה בכל הפעולותיש לה יחס מאוד סלחני בלוצ סמנים מאתנו! לא ניתן באמת להעביר את הבצוע ממנה מהרבה סבות! השאלה ממה נובעת התפרצות חוזרת של תחושה נחיתותית כזו? כאשר היחס אליה מעולה זה סוביקטבי שלה! בסך הכל מדובר בפעולות טכניות! נראה דיש לה בעיה קשה ביחסי אוביקט! נוקשות מולה עזרה לזמן מה לעיתים יצרה נתק לפעמים היא הית. חיובית מעצמה! יזמה ווב אפקט הנחתיתןת! זה נראה כמו מאניה דפרסיה עם גישה נצלנית פסיבית אגרסיבית! מה הגישה היותר נכונה לנחיתות כזו שאין לה שום קשר לחובות שהוגדרו בהסכם? האם בכלל כדאי להבין זאת או פשוט לתבוע אותה? הניסיון להבין מה ההנהגה נכונה שנובעת מאופיה? או שממולץ לתקוף אותה בכוח ולתבוע אותה?