"והאדמה למשקים אותה מים"

אודי, התרגשתי ממה שכתבת לי בהודעה האחרונה. ואני תוהה האם הבנת, האם התכוונת... אני קראתי את זה באופן לא נקודתי. אני מתחבטת פה כבר זמן רב, עם הניסיון להיות קיימת... לנשום... ואתה ליווית במילים קצרות, קטנות, קולעות. בטיפות קטנות של גשם. חשבתי שהמקום הזה עלול לשרת פיצול, ואני עדיין חשה ומתמודדת עם הבעייתיות. אבל הוא גם עזר לי , אני חושבת, דווקא לאסוף, להתקרב, אל קיום יותר ממשי, מחובר. השיר הנפלא של שלמה גרוניך שהכרת לנו, הזכיר לי שיר מרגש אחר שלו, "יהי הכל". מכיר? http://www.youtube.com/watch?v=DgDZA2t8bO0 אולי דרך השפה של השיר הזה אנסה לומר - אני שמחה שהפורום הזה "שייך" לך. תודה, גילת. (קצת נבוכה. ובכל זאת, מוכרחה לומר).