מחשבות טורדניות ותלות בהורים?

אני דנית, בת 28. ברקע יש לי אוסידי של מחשבות ללא טקסים, בעבר דכאון, הייתי מטופלת תקופות מסוימות בכדורים. בנוסף כל חיי הייתי זקוקה לאישורים באופן קבוע מההורים שלי כשהייתי צריכה להתמודד עם סיטואציות שונות ובמיוחד בזוגיות. לאחרונה בן זוגי הציע לי נישואין. מאז עם כל השמחה, התחיל האוסידי שלי להחריף והייתי זקוקה ליותר אישורים מההורים וגם מבן זוגי.בן זוגי אמר לי שאני לא יכולה לקבל יותר אישורים מההורים שלי כי הוא הרגיש שאני מקבלת החלטות על סמך דעתם וכאילו הוא מתחתן איתם ולא איתי.. רק שבמקביל אמר לי שאחת לכמה חודשים יוצא לו לעשן גראס עם חברים. זה נושא שממש מפריע לי ובתחילת הקשר הבטיח שלא ייגע יותר. ועכשיו פתאום אמר לי את זה, ואני מרגישה ממש חרדה מזה וצורך כרגיל לספר להורים... יש לי גם ככה מחשבות טורדניות כל הזמן וכל יום אבל הגראס זה דווקא נושא שמפריע לי והוא לא מוכן לשנות כי לדבריו לא מוכן שאני אגיד לו מה לעשות והוא רוצה את העצמאות שלו. את המנהג הוא לא מוכן לשנות בכל מקרה והבטיח שזה לא יהיה בתדירות גבוהה. איך אפסיק לחשוב על זה? איך לא אתפתה לסמר להורים שלי? (יש לי דחף גדול לזה) אני לא מטופלת תרופתית כרגע אבל כן הולכת לפסיכולוגית.