חרדה

בני בן שבע סובל כבר מגיל 3 מפחד להשאר לבד תחילה נבע הדבר מפחד מפני החושך ונאמר לי כי זוהי תופעה אופינית לגיל זה. מכיוון שכך לא לחצתי עליו להשאר לבד או לישון בחדרו מכיוון שלא הסכים להיות לבד ועד היום אינו מוכן לעלות לחדרו ולישון שם אלא נרדם לידינו (בסלון) ורק לאחר מכן אנו מחזירים אותו רדום לחדרו שם הוא ישן בדר"כ עד הבוקר.נכון לעכשיו אינני רואה שיפור בהתנהגותו כמו שציפיתי בעקבות התבגרותו. הוא אינו מוכן להשאר לבד במקומות ציבורים ואפילו הומי אדם ולו לדקה כמו לדוגמא להמתין לי ליד שולחן בבורגר עד שאזמין לו ,בבית הוא ער לכל רחש מפחד מגנבים,אם אני במקלחת ואביו אינו בבית הוא ממתין לי ליד פתח הדלת עד שאסיים,וכל זאת למרות שלא חווינו חוויה מפחידה כל שהיא עד כמה שידוע לי. למרות שיחות רבות עימו הוא מודה שהוא מפחד אך לא הצלחתי להבין מדוע,ניסיתי לדבר בהגיון להסביר לו שמותר לפחד מדברים מסוימים אך ברבים מהם הוא צריך להשתדל להתגבר עליהם .האם התנהגותי ה"סלחנית" והוותרנית גורמת לו לא להתמודד עם הפחד האם דרושה עמדה יותר קשוחה כמו לאלצו לעלות לחדרו לבד או שדרוש טיפול כלשהוא ברצוני לציין כי יש לי בן נוסף כיום בן שנתים וחצי ונוכחותו אינה משפיעה על בני הבכור למרות שהוא לידו הוא מרגיש לבד ולצערי הבן הקטן מתחיל לספוג ממנו את תכונות הפחד שמהם הוא סובל.

עדנה יקרה, לא כתבת בן כמה בנך היום, והאם טופל באופן כלשהו עד כה. אינני חושב שהתנהגותך ה'סלחנית' היא הסיבה לפחד, ונראה שמשהו עמוק יותר עומד מאחורי הדברים. מובן, שאין אפשרות לעסוק בכך בפורום, וכדאי מאוד שתתייעצי עם איש מקצוע בהקדם האפשרי. בברכה, דרור גרין

עדנה בוקר טוב. קראתי את דברייך ואת תגובתו של דרור. אני מסכימה עימו- כנראה שהחרדה הינה עמוקה, וחשוב להבין את סיבותיה. אני בטוחה שגם בנך סובל מכך והיה רוצה להפסיק ולפחד. כדאי שתיפנו בהקדם ליעוץ. את מוזמנת לטלפן אלי (הטלפון מופיע בתחתית כרטיס הביקור שלי- בלחיצה על שמי) או לפנות באימייל- ואוכל לנסות ולהפנותך לאיש מקצוע באזור מגוריכם. בברכה. רוית.

She wrote that her son is 7 years old