רחל!

הי! ערב טוב... משום מה יש לי בעיה לפתוח אי-מייל שכותב בעברית... (אני יודעת שזה פשוט, ב-hotmail.co.il, יהיה בסדר...) מה שלומך? (כמה זמן את כבר בפורום הזה?) אני בסדר, השעה הזאת עד כה בסדר גמור!!! מקווה שככה גם יסגר היום. (טפו טפו טפו) אני ממשיכה עם השיאצו, אפילו שאני מתפתה כל פעם מחדש לבטל, או לומר לו שלא יגע במותניים, או פה או שם, אבל אני לא עושה את זה... זה גם הישג. הימים האחרונים היו לי מאד מוזרים : אני לא יודעת מה אני מרגישה, מצד אחד טוב לי, היומיום עובר בסדר, ודברים טובים מתרחשים. אבל בגלל שדברים טובים מתרחשים, זה מפחיד אותי. אם יהיה לי טוב חס וחלילה, אני עוד עלולה לאהוב את העולם הזה!!! והרי אסור שזה יקרה!! אז אני לא יודעת מה אני מרגישה. אני מתחילה לחשוב שאני מכריחה את עצמי לסבול, אפילו בלי שום סיבה, (אני לא מתחילה , אני יודעת שזה ככה...) היו לי שני מקרים אפילו שלא הרגשתי כל צורך לחתוך את עצמי, ולא היה מקובל עלי שעבר זמן ולא עשיתי את זה. אז סתם כך, בלי שום צורך או חשק לזה, חתכתי. זה לא הביא לי סיפוק כמו בפעמים הקודמות. אבל הייתי צריכה לעשות את זה רק בגלל שזה מה שאני עושה.... את מכירה את הסיפור על העקרב שרצה לעבור את הנהר? הוא ביקש מהצב שירכיב אותו על גבו. והצב אמר: "אתה תעקוץ אותי, ותהרוג אותי." העקרב ענה: " אם אהרוג אותך ותטבע, גם אני אמות..." הצב הסכים להגיון שבדבר, ולקח את העקרב על גבו. באמצע הדרך עקץ העקרב את הצב, ובנשימה אחרונה שאל הצב: " למה עשית את זה? עכשיו גם אתה תמות". ענה העקרב: " אני עקרב, זה מה שאני עושה...." אני לא יודעת איך בדיוק מתקשר הסיפור למה שסיפרתי קודם, אבל אני מרגישה הרבה פעמים שאני עושה במודע דברים שמזיקים לי, אבל ככה אני!! אין לי דרך אחרת. יש לך סיפור בשבילי?

גמצ'וק- את לא יודעת כמה משמח אותי לקרא הודעות שלך. את יכולה לכתוב באנגלית. אני מקוה שקראת הודעות קודמות, אם לא- תקציר הפרקים הקודמים- אחי מתחתן ואני מחופפת לגמרי, יש לי המון סיפורים אבל הם לא כל- כך יוצאים לי. לא להאמין איך מצב הרוח שלי השתפר מהרגע שנכנסתי לפורום. אני נורא רוצה שתקראי את ההודעה לאליאן, יש שם שיר שמוקדש גם לך. נישוקים וחיבוקים ולהתראות מחר. אל תעלמי לי- טוב?