דמקה .

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/10/2013 | 13:50 | מאת: הילה

הי אודי , היום המטפל ואני שיחקנו דמקה . הוא ניצח . הוא תמיד מנצח . למרות שהתחושה שלי הוא העדיף שאני ינצח . זה עורר הרבה זכרונות . ודיברתי היום על דברים שלא דיברתי מעולם . על שנים של בדידות וסוד נורא . אודי , רוצה לכתוב עוד משהו ולא יודעת מה .... לגבי הילדים הימים הסתדרו הן מצד הגרוש והן מצד העבודה שבאו לקראתי . אני מאוד מקפידה להיות עקבית . #מתפקדת עם כאב גרון .

לקריאה נוספת והעמקה

הי הילה, מה עוד את רוצה להגיד? אודי

05/10/2013 | 15:58 | מאת: נעמה.

מה שבאמת מרשים, הילה.

06/10/2013 | 00:28 | מאת: הילה

שהטיפול נהיה קשה וסיזיפי . שעולים דברים שקשה להתמודד איתם . שאני זקוקה לזמן על מנת לעבד מה שעולה ואני נורא עסוקה שהילדות שלי היא טרגדיה זוועה ומי אמר שרק כשילדים נרצחים זו טרגדיה ? יש ילדים אומללים שממשיכים לגדול אל תוך סבל .

06/10/2013 | 19:15 | מאת: הילה

זה הגיע ברגע של מותשות גדולה . ברגע של עייפות אחרי יום ארוך בעבודה , בהם דיברתי שטויות . ועוד יום עם הילדים . הסך הכל משמח . אבל אפשר לפרוט את הלב שלי לפרוטות .

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית