הצילו!!!!!!!!!!!!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אולי בכול זאות מישהוא יעזור לי???? > > הי > אני אומנם יודעת שזה משהו שקיים כימעט אצל כול אחד... אבל זה מציק > לי מעוד... > הרבה פעמים בזמן האחרון מפריעה לי שאני מתעצבנת בקלות > למשל אני מתעצבנת על אמא שלי > על כך שאני כובעת עם חברים לדיסקוטק ואז לא באה לי... > זה מעין מצבי רוח משתנים!!! > אני לא יודעת איך להיפתר מזה... > זה פוגעה בי.. בחברים שלי... באמא שלי... > ובכול מערכת יחסים שהיתה לי!!! > > > מה לעשות.. > מישהו יכול לעזור לי בזה... > > מצפה לתשובה > > הרו
הי, המצבי רוח האלו זה משהו שכל כך מוכר לי. להתעצבן, להגיד את הדברים הכי כואבים ואחר כך להתחרט ולאכול את הלב... תקחי נשימה עמוקה לפני מה שאת אומרת. אני יודעת שברגעים כאלה אי אפשר לעצור ולחשוב אבל זה מאוד עוזר. תחשבי למה את פוגעת באנשים שאת אוהבת - אולי זה ניסיון לפגוע בך. ואם כן - אז למה את רוצה לפגוע בך? אני לא יודעת אם זה מה שאת מרגישה, אבל לפחות זה מה שקורה לי. מן "דווקא" לעצמי ולאחרים ואחר כך אני כל כך שונאת את עצמי על מה שעשיתי וזאת לא הדרך. החכמה היא למנוע את המצבים האלה. קשה לך להגיד סליחה? לי מאוד, אבל לפעמים את צריכה פשוט להכריח את עצמך ולהגיד סליחה לאמא, לחברים. הם יבינו, אבל הכי קשה זה להגיד. תחשבי על המניע ואז אולי תצליחי להתמודד עם מצבי רוח הללו. בי בינתיים
וואלה את ממש צודקת... זה באמת מאוד קשה להגיד סליחה... אני ניסיתי פעם פשוט לעצור לפני שאני רוצה להגיד משהו מתוך כעס... לקחת נשימה ערוכה.. אבל זה עזר רק לאותו רגע!! אחרי זה אני עדיין הימשכתי לכעוס... או נהפוכו ... להיות מדוכאת! כן, גם כשאני מדוכאת אני אומרת דברים שאני לא רוצה להגיד... אבל כשאני מדוכאת אני אומרת דברים שלא פוגעים במישהו... אלה בי... גם דיכאון זה "מצב רוח" וגם איתו יש לי בעיה להיסתדר... מה אני יעשה איתו?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
