אודי :((

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/09/2013 | 13:32 | מאת: .במבי פצוע..

אני לא יכולה לשמור יותר את הסוד בבטן. ואמא צביה הרי נסעה.אבל היא כן יודעת.. אודי :(( כבר מס' חודשים כואבת לי יד שמאל. גם גיליתי שמשהו במרפק נראה קצת שונה. איכשהו זה לא חילחל לי לתודעה . בראש השנה , שאלתי את מישהי שהתארחה אצלי ,אם היא רואה/מרגישה משהו במרפק שלי, היא ענתה לי כן. ואז ,כאילו "ירד לי האסימון" הלכתי לאורטופד והוא מיד אמר כן, אני מרגיש.. הפנה אותי לu.s מפרקים ורקמות ,כתב דחוף ! וביקש שאחזור אליו עם התוצאות ללא תור.. אודי, התור שנקבע לי הוא לשני.. אני מתה מפחד !!! קצת לזה התכוונתי כשכתבתי שאולי בנתיים סוריה תשלח טיל כימי ונמות.. אמא צביה יודעת וביקשה שאשלח לה sms ברגע שמתקבלות התוצאות. אם התשובה תהיה שלילית, אשלח לה מיד sms . אם התשובה תהיה שונה, כמובן שלא אפריע לה בחופשתה.. אודי, אני לא יכולה לעמוד במתח הזה. אני מתה מפחד ! קראתי בגוגל על סרטן המרפק.. בכלל שמעת על דבר כזה ? כל כולה מרפק.. עד הקטע הזה ,בכלל לא התייחסתי למרפק, כפי שאני לא כל כך מתייחסת לאצבע מסויימת או לריס שמיני של עין ימין או שערה חמישית של גבה של עין שמאל.. אודי, אני מתה מפחד.. ואפילו אמא צביה לא נמצאת.. איך ????? איך אצליח לעבור את הימים האלו עד שני בלי לחטוף התקף לב ??? אודי :(((

לקריאה נוספת והעמקה

הי במבי, אני שותף לדאגה שלך. יש בדיקה ונמתין לתוצאות. עד אז מותר ואפשר להחזיק תקווה שהכל תקין. זה ייתן קונטרה לפחד. מחזיק לך אצבעות. אודי

18/09/2013 | 22:44 | מאת: נעמה.

אולי אני נורא פרקטית, אבל רציתי לשאול אם יש מי שיוכל לבוא איתך? הייתי השנה בסיטואציה דומה, חיכיתי לבדיקת לב שמילאה לי את הראש עד אפס מקום. ובא איתי מישהו שבדרכו המשונה דיבר על הכל חוץ מעל הבדיקה. ומצאנו את עצמנו יושבים בבית החולים ומשחקים במשחק דבילי בטלפון. לא אשקר, הלב עדיין דפק, הייתי לחוצה וכשקראו בשמי נדלק בלנדר בבטן. אבל להיות עם מישהו, אפילו כהסחת דעת ולא כחבר לשיחה עמוקה על הנושא, עזר לי לא לחטוף את התקף הלב הזה שאת מדברת עליו... איתך בפחד אבל גם באופטימיות, שאם צריך לבחור או בה או בראיית השחור, היא עדיפה לי. ואני מבינה אם את לא יכולה להיות בה כרגע... אז אני אהיה גם בשמך, אם תרשי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית