המשך: איפה, כמה, ואיך

בשורה התחתונה, ובנימה עניינית לחלוטין, לא הצלחתי להבין איך אני, או כל משתתפ/ת אחר/ת, אמורים לנהוג במקרה של תהיות המשך. להוסיף ענף לעץ קיים, ולהתפלל שלא יגזר דינו להיות מושלך אל תהום הנשייה? להימנע משתילת עצי גיבוי כדי לא לגדוע תהליכים קבוצתיים? כן להזכיר? לא להזכיר? לסמוך? לא לסמוך? מעבר לכך, אתה סבור, שעבור התגובה שלך מקריבים פה את התהליך הקבוצתי. אני תוהה מה צריך להקריב עבור התהליך הזה. הודעות המשך פואטיות, שופעות כריזמה, יזכו, מן הסתם, להמשיך ללבלב ולהצמיח ענפים. אבל לא בכל הודעה טמונים גרעיני התפתחות פוריים, ולא כולן נחנו במתק-צופים. יש גם שאלות קונקרטיות, ענייניות, המבקשות תגובה מקצועית גרידא. אלה, ככל הנראה, יאלצו לשלם את המחיר, ועתידן, נכון לעכשיו, אינו נראה מזהיר במיוחד... [ואולי אפשר לנסח "חוזה קבוצתי" משותף, מחייב או בלתי מחייב, שיהיה תלוי למעלה, ליד כללי ההשתתפות... אולי תציע את זה כמשחק לקראת חג הנטיעות... אולי זה יפתור אי-אלו דילמות...] מצטערת אם אני נשמעת קנטרנית. בכל הכנות, אין לי כוונה כזו. פשוט, קשה לי לרדת לסוף (שורשי) דעתך.

היי קוראת, בדיאלוג הנוכחי שלך עם אודי , המשפט הראשון שקפץ לי לראש היה - "אל תהייה צודק, הייה חכם.." התלבטתי אם לכתוב לך את הדברים, זה נשמע יומרני או מטיפני משהו.. אבל לא ממש לכך נתכוונו דברי... בכל מקרה, מקווה שלא נפגעת.. חג שמח, ומועדים לשמחה!

זה אחד המשפטים הנכונים והמכוננים שנאמרו לי אי-אז. נדמה לי שאני מבינה למה התכוונת... נראה שעלי עוד ללמוד את ההבדל בין צודק לחכם. משום מה, אני נוטה לבלבל ביניהם...