גלים, גלים...

בנות, ואודי. (שוב פנייה קולקטיבית! מוזר וקשה לי. מזדהה עם מה שכתבת, נעמה, התחושה המוזרה בלהפוך פתאום לגל (ולהכות גם קצת גלים בסביבה)). בכל זאת, אשאר "על הגובה" רק לעוד רגע קטן אחד, רציתי רק לומר תודה, שהרגשתן והבנתן את הגלים שלי...אני חשבתי שהם כלום... לפעמים מתרוקן לי התוכן מתוך הקליפה החיצונית שלו... וכשנכנסתי לפורום וראיתי כל מיני תגובות, נבהלתי ומהר לחצתי על X וברחתי, אח"כ חזרתי והסתכלתי עוד קצת...במטושטש.. ו...פתאום התחילו לזלוג לי קצת דמעות ים... כאילו מישהו אומר לי- את לא משקרת, את אמתית, את פה, אוסף בחמלה את הגלים שלי... גם אם הם אומרים חוסר מובנות...גם אם אי אפשר לאסוף אותם באמת... אומר לי שהם, אני, לא אשליה אופטית... וכל זאת, על התרחשות אינטרנטית בעלמא... קצת מביך אותי. מחפשת כמוך, סוריקטה, נוכחות קצת פחות משחקית... (ואתה, אודי, למה כיתבתי אותך פה בהודעה? לא יודעת...סתם כך, בסדר? אולי כי הייתי רוצה שתראה את גלי הים ההם (לשמוע איך הם נשמעים ב"צוקית"...) והאחרים שרחשו לי פה אבל מצד שני, אני רואה כאן המון המון גלי ים אחרים, ומרגישה גם בסדר גמור "לשחרר". לא נשארתי לבד שם... גילת, המבוהלת מהגל הענקי של כתיבת היתר שנקלעתי אליו, ומקווה לחזור לימים קצת רדודים ושקטים יותר. כאלו: ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~