משהו שמפריע לי לאחרונה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סך הכל אני בנאדם מאוד רגוע, שפוי, אני מוציא אנרגיות הרבה ומאוד מאושר. אני נוטה לעסוק בדברים מאוד חשובים אפשר לקרוא לזה, לעיתים חיי אדם בעבודה. או אפילו כשאני בשעות הפנאי אני עוסק בדברים מאוד יצירתיים שנותנים המון מוזה לאנשים שסביבי ומלא בקיאות וידע בעיסוק הזה. בנוסף המקצוע שאני לומד הוא מלא בשכל, אינטילגנציה. ומאז ומתמיד הרגשתי שאני קצת שונה ומגיע לי יחס יפה ושווה משאר החברים שלי. מה זה אומר, אני נותן יחס יפה- חייכני ואכפתי לכל החברים שלי. ומצפה לקבל אותו בהתאם. וברגע שאני מקבל סירוב או התנהגות לא הולמת מצידם אני מיד רואה את זה כזלזול, חוסר כבוד ובפנים אני ממש מתעצבן מזה. לרוב אני פשוט אני מתרחק מהם באותו הרגע, כלומר שומר מרחק פיזי ומנסה להרגע (אם מדובר ביום של שקט אפילו לתפוס מרחק מאותו האדם שאמר משהו שלא במקום- על מנת שאני לא אפגע בו בצורה ריגשית בחזרה על היחס שלו). ההתנהגות שלי הייתה ככה מאז ומתמיד- כאילו אני מרגיש עילאי בגלל כל מה שאני מתעסק בו ומרגיש שמגיע לי יותר, וכמו שאני נותן אני מעריך בחזרה "ככה צריך לתת בחזרה" והבעיה היא שלפעמים נתקלים באנשים שלא מבינים אותי ומאיפה אני בא- ושופטים אותי על ההתנהגות הזו שיכולה להגדר בתור שחצנות. קודם כל, האם ההתנהגות הזו- נחשבת באמת פסולה? והאם יש שיטות נוספות להוריד את הטמפרטורה כשאני נתקל במקרים כאלו?
שלום, אפשר להבין את אלה שלא מכירים אותך ורואים בהתנהגותך שחצנות. כנראה שיש בך חלק נרקיסיסטי, שגם דוחף אותך להישגים, אך גם הופך אותך רגיש. עקרונית, מה ש"מדליק" אותך זה זעם בגלל שלא "רואים" אותך או מזלזלים בך. אתה יכול להמשיך בקו שלך (של להתרחק) או לחשוב על טיפול שינסה לגעת בשורשי הרגישות שלך. אודי