לנעמה,ולכל הנפגש עם גלים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה ששלחתי נעלמה, רק חצייה השני הופיע, אז הנה, שוב, אנסה לשחזר את החלק הראשון שלה: נעמה יקרה וכל החברות הנעות בין גלי החיים, בחיים גלים עולים ויורדים, פעמים עולים איתם לשמים, פעמים יורדים תהומות, יש דרכים שונות להתמודדות : לשבור את הגלים,- אך מסתכנים בשבירתנו אותנו איתם, ולהישאר קצף מלוח . לקחת נשימה עמוקה ולצלול לתוך הגל עד יעבור מעל ראשנו. ראיתי סרט על גלישת גלים, הוא נתן לי חומר למחשבה... אפשר לגלוש על הגל, נכון, היציבה לא הכי בטוחה, אך את קשובה למצב האיזון שלך ומתאימה אותו כל הזמן לגובה לכיוון ולעוצמה של הגל, את יכולה לראות מלמעלה, יש לך פרספקטיבה, כשאת רוכבת עליו את יכולה להרגיש עוצמה, שליטה, ואפילו הנאה... כמובן יש בכך סיכונים גבוהים, אך ככל שאת מיומנת את צוברת ניסיון בהתמודדות הנכונה לך עם הגל, לפני שאני שולחת, אני קוראת את שכתבתי, זה די מעצבן אותי, כמה אני טובה בדיבורים... אנימה
שההודעה שלי יצרה אדוות בראשך. גלים... כשרואים אותם הם נפלאים, מכשפים, מרגשים. כשחווים אותם נזכרים שהם גם עושים מחלת ים... אהבתי את המחשבה לרכב על הגלים. אני עדיין מבולבלת ממנה, לא מבינה איך עושים את זה בלי להתנתק מעצמי או מהעולם. אם תגלי ספרי... ובינתיים, חבל לכעוס על עצמך. גם בהבנה הזו, בתקווה שנובעת גם אם למישהו אחר , יש טוב.
הי אנימה, משעשע לקרוא את ההודעה השלמה, היא נשמעת אחרת לגמרי מזו החלקית. כמה שחשובה התמונה השלמה... אודי