קשה

אחרי תקופה שבה מיעטתי לדבר בטיפול, הגיע פגישה בה אזרתי אומץ ונפתחתי מאד, דברתי רצוף כל הפגישה על הבעיה שהיא הסיבה הראשונית לקשיי, בכיתי מאד ונגעתי בנקודות אנטימיות ואותנטיות. בסוף הפגישה להפתעתי המטפל אמר שיש עוד פגישה אחת ואחריה הוא אמור לעבור ניתוח שלא ברור איך יעבור וכמה זמן תמשך ההחלמה. מרוב הלם וזעזוע לא יכולתי לקבוע לבוא שוב להפרד.ולא ראיתי אותו מאז. אני עדין מוטרדת מאד מהחויה הקשה.למרות שעבר מאז חצי שנה.מה דעתך?

היי חלי יקרה, בהחלט קשה וכואב...אני פעם עזבתי את הטיפול אחרי שהצלחתי לדבר על מה שכל כך כאב לי ואף אחד לא ידע....עשינו סיכום והכל כמו בספרים נפרדנו..כאב לי מאוד מאוד על שלא המשכתי לבסוף חזרתי אליה והיא קבלה אותי בזרועות פתוחות. אני כל כך מבינה אותך, אולי תתקשרי אליו? תשאלי לשלומו? תבררי....ואולי תוכלי לחזור? זה נשמע שהכל נקטע דווקא ברגעים שהיית הכי זקוקה לו בעולם מנסיבות שלא תלויות בכם....וזה מעורר כעס ותחושה של נטישה ברגע קריטי ולכן נטשת לפני שהוא ינטוש אותך....כל כך מובן... מיכ