טיפול מכאיב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני קוראת כבר כמה חודשים אבל אף פעם לא היה לי אומץ לכתוב ולשתף. זה מוזר אבל אני מרגישה שאני מכירה אתכן קצת (-: אני בת 28 והתחלתי טיפול לפני מספר חודשים בשל התעללות מינית ממושכת בילדות. ההתעללות היא סוד כמוס למעשה עד היום. מלבד הפסיכולוג שלי וחבר לשעבר איש אינו יודע מה עברתי. מטריד אותי (המון דברים מטרידים אותי) במיוחד שבשבועיים האחרונים אני חשה שנאה כלפי הפסיכולוג שלי. אני מרגישה שהוא מכאיב לי. אני יודעת שהוא בצד שלי והוא לטובתי אבל חשה כאילו הוא "מתעלל" בי בכך שמעודד אותי לדבר על הטראומה שוב ושוב ושוב. דיברתי איתו על זה, לאחר מכן הוקל לי אבל עכשיו אני שוב מוצפת בכעס ושנאה כלפיו. מרגישה שרוצה לנטוש את הטיפול. אודי, האם אתה מוכן לסייע לי לעשות קצת סדר.
הי נטע, המשיכי לדבר אתו על הרגשות הללו. הם לא בהכרח "שייכים" אליו. הוא מייצג עבורך דמות הורית, וככזה מעורר גם את התחושות האלה, שהן חשובות ביותר, לאור מה שסיפרת. סמכי על הקשר שלכם שיצליח להכיל ולהחזיק גם את התחושות הקשות. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
