אני מפחדת

אודי, בקושי התחלנו, ואני מוצאת את עצמי חושבת עליה המון, שבוע הבא היא יוצאת לחופש לכמה שבועות... אני מפחדת...מרגישה שהקרקע רועדת תחת רגליי.. וזה הכי מפחיד...! איך במהירות כזו היא נהייתה משמעותית עבורי...? אני מפחדת מהתלות הזו! וזה מחדד לי עד כמה אני בודדה, כמו טובע שנאחז אחיזה נואשת בכל כפיס עץ הצף לצידו באחיזת צבת. זה עלוב, משפיל... כמו קבצן המתחנן לקצת אמפאטיה איך אתמודד עם כל המערבולת הזו?..