אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
החזרת אלי(כמו פסיכולוג טוב) את השאלה שלי: "לשם מה כל זה?". התשובה נורא עצובה... ברמה הבסיסית וההגיונית - לצאת מהמקום הדפוק שלי ולהתקדם לאן שהוא... אך בפועל אין לי כל מוטיבציה לכך... יכולה להגדיר את מקומי תקופה די ארוכה כדיכאון קליני מז'ורי. אז למה בכל אופן את הולכת אליה...? כי אני לבד, ולפחות יש אשליה של מישהו שמקשיב, שאולי אכפת לו ממני ...(לפחות 50 דקות בשבוע..) שיהיה לי עם מי לדבר... (אני לא המצאתי את ההקבלה בין פסיכולוג לזונה...) כן, מישהי מקשיבה לי עבור תשלום... זה עצוב נורא
לקריאה נוספת והעמקה
הי אנימה, להבדיל מזונה - היא באמת מקשיבה. היא באמת מרגישה. מתוך חיבור. זו לא אשליה שמישהו מקשיב. הדבר החשוב בטיפול זה היותו בשניים (להבדיל, למשל, ממדיטציה, ששם השינוי נעשה לבד). אודי