סתירות וסטירות פנימיות

כל נים בגוף אמר לשתוק ולברוח מהפגישה, מהטיפול. ובכל זאת נשארתי ודיברתי. מצחיק איך בו זמנית אני עובדת גם על להקשיב יותר לגוף ולתחושות הכנות שלי וגם על לא להתייחס אליהן. אבל במקום ווין-ווין מרגישה שרק רע יצא מכל בחירה.

עוד לא מצאתי את הדרך להתקרב אליה ולא לברוח או לתת לה להשתלט על הכל. היא באה בכזו עוצמה שלא מאפשרת לי לנשום ולחפש את גווני האפור.

כל כך מוכר הכאב הזה יכול להיות שעכשיו את לא מרגישה שהצלחת אבל לטיפול יש השלכות ארוכות טווח ;) הילה

לסמוך, להאמין ולהמשיך בכאב הנקודתי בשביל להגיע להקלה בסוף. רק, הא? ;) לו זה היה כל כך פשוט...