על החיים הזמן והתקדמות קו החשיבה שלי

לפעמיים אני מרגיש קצת יותר מידי פסיכי מנסה לאכול את כל העולם בשנייה בלי לעצור קשה לי להשלים עם העבודה שצריך לעבוד קשה כדי להגיע למטרות אבל עוד יותר קשה לי להשלים עם העבודה שאם עבודה קשה כל חיי ההתקדמות תיהיה איטית מידי הזמן הוא גורם נורא מלחיץ עבורי מפחד לפספס את השנים הכי יפות שלי אני בן 25 ולא רוצה לפספס את החלומות שלי והמטרות לפעמיים יש לי הרגשה שמה שמניע אותי זה רק כסף והרדיפה אחריו גורמות לי לתסכול מאווד קשה עדיין לא הצלחתי למצוא את הנישה שלי המקום שארגיש מסופק וידע שאוכל להמשיך איתו להמשך חיי ולהתקדם אני חושב הרבה בזמן האחרון על מעמדות חברתיים גבוהים מקנא באנשים עשירים אבל לא מדבר על עשירים אלה על במולטי עשירים האנשים שיש כמוהם רק אחידים לשם אני שואף ונורא רוצה להגיע לשם מהר בלי לחכות לפעמיים אני מרגיש שאני היחיד בעולם שרואה שחורות וכל הזמן מרגיש שהעולם לא פייר ואני לא מגיע ממקום שחסר לי משהו בחיים המשפחה תמיד נתנה לי הכל וגדלתי בסביבה עם כסף אבל תמיד רציתי עוד ולא עוד קצת אני רוצה הכי הרבה אבל לא מוכן לעשות בשביל זה את הדרך הארוכה הבעיה הכי גדולה שאני מבין את העניין אבל בפועל לא מצליח ליישיים אותו אני יודע שזה נשמע אובדני אבל הכי גרוע שאני מודע להכל ויודע ומבין אני יוכל להעיד על עצמי שאני בחור אינטליגנט לא עשיתי תואר אבל יש לי ניסיון חיים וסיימתי את לימודי בבית הספר כמי כולם אני נורא רוצה לגדול ולעשות את זה מהר יש לי המון קנאה באנשים עשירים אפילו לפעמיים מתבאס למה לא נולדתי מלך בבריטנה או בכל מקום אחר למה העולם לא פייר ויש כאלה שלא עושים כולם והכל שלהם ויש את אלה שצריכים לעבור את הדרך כדי להשיג את המטרות שלהם ?