לדרור גרין, טלי פרידמן, רוית ניסן ובכלל...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי דרור, טלי ורוית, השיר הבא של שלומי שבת התנגן ברדיו היום לפחות חמש פעמים, וכל פעם ששמעתי אותו חשבתי עליכם - "לכל צעקה שתצעק מאיש מישהו באיזה מקום ירגיש לכל שאלה שמחכה לתשובה מישהו מגלה אותה לכל סיפור בכל עולם מישהו מגלה שם את עצמו כים בכל שורה שמישהו אומר מישהו יכול עוד שורה לחבר לכל איש ולכל אישה יש איזה חבר או חברה לכל ספסל שמחכה לבדו מישהו בסוף ימצא אותו ואני יודעת שבים יש גל אחד שהוא שלי ועץ אחד שהוא שלי וכוכב אחד שהוא שלי וילדה קטנה שהיא שלי וחתיכת שמיים" תודה, לכולכם, יועצי הפורום, על שאתם מקשיבים לכל הצעקות, מרגישים את כל ההרגשות, ומחפשים את כל התשובות. תודה מכל הלב, אביב.
גם אני מצטרפת לדבריה של רוית !!!
מקסים אביב. מסכימה עם כל מילה סתיו
לאביב- איזה "חימום" לב רציני. תודה, תודה וחלומות פז. רוית.
:)) הסמקתי... תודה! טלי פרידמן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
