בא לי גם חיים טובים

שיהיו בהם הנאות, אהבה, חוויות כיפיות, אולי אפילו הורות? אני כבר בת 32 ואין הרבה שנים לחכות.. אודי, אתה מאמין שיש לי סיכוי? דווקא לפעמים קצת יוצאת ונפגשת עם כמה חברים פה ושם וזה נחמד, אבל לרוב עדיין נמנעת ממגע חברתי כי כאילו קשה לי להכיר הרבה גירויים לאורך זמן.. גם יש לי עבודה נחמדה שאני אוהבת בשכר נמוך אבל בלי לחץ וממש נעים לי שם, מלאכת יד כזאת.. אבל זה מרגיש לי לא מספיק טוב בשביל להיות הורה, להיות כמו שאני.. מפחדת שאני אהיה כמו אמא שלי מישהי שלא הייתה מסוגלת להתמודד עם ההורות וסתם היו לה התקפי זעם על הילדים ורחמים עצמיים... אודי גם לי בא להנות מהחיים ולא להיות קורבן של העבר שלי יותר. אבל אין לי עצמאות כ"כ, למשל יכולת לנהוג וגם פחד לטייל רחוק מהסביבה המוכרת שלי..וגם דפוסי האכילה שלי לפעמים קשה לי לשלוט בהם ויש זלילות והקאות. אבל נראה לי אקח את עצמי בידיים עכשיו. נמאס לי מטיפולים ומטפלים. רוצה כבר לחיות את החיים שלי, למצוא אותם, להנות מהם. להרגיש בטחון במי ובמה שאני בלי להשוות במי שמתפקדים יותר טוב ולקנא. מישהו בעולם הזה יאהב אותי לא רק את החיוכים והצחוקים אלא גם יהיה מוכן לחבק את הכאב ולא להרתע ממני בגללו? ואולי אפילו ירפא לי את הפצע אחת ולתמיד ואני אזכה להיות בן אדם מתוקן ומאושר באמת עמוק בפנים סוף סוף? מה יהיה אודי?