לרוית ואביב

יש לי חלום אך הוא של ביתי דווקא.. היא בת שש וחצי ולאחרונה היא מאד כעוסה.. ומתרגזת מהר מאד. היא חלמה שהיא הולכת עם אבא שלה לקנות שימלה והוא קנה לה שימלה כמו לבנות דודיה. האם זה נורמלי שילדים בגיל הזה זוכרים חלומות...? ומה אומר חלום זה ? משהו מציק לה והיא גם אומרת זאת. היא אמרה לי "אין לך הרבה בנות,יש לך רק אחת ומציקים לי ומרגיזים אותי. (בעיקר האחים שלה) וכמובן שכל מה שקורה היא מאשימה אותי... בבית הספר אין תלונות בכלל,להיפך ,המורה מאד מרוצה ממנה. נראה לי שסף הרגישות שלה נמוך מאד ועל כל דבר פעוט היא מתפרצת וצורחת... אציין גם שהיא הייתה תמיד ילדה מאד מאד רגועה ונעימה וותרנית. תודה מראש על התשובות

היי אליאן, בוקר טוב, מקווה שישנת טוב, השתדלתי לשמור עלייך מכאן. אני לא כל כך מומחית בילדים, אבל ניסיתי להיזכר איך הייתי כשאני הייתי קטנה, ונראה לי שהחלום של ביתך משקף את הצורך שלה בתשומת לב, אולי אפילו יותר מצד אביה מאשר מצידך, יכול להיות שהיא מרגישה מוזנחת קצת על ידו. יכול להיות שהיא מרגישה שהיא קצת הולכת לאיבוד בין האחים שלה, אולי אביה מקדיש תשומת לב רבה יותר לבנים מאשר לה, והיא מרגישה מרוחקת מהם, ואולי אפילו קצת לא שייכת. שמתי לב גם שהם קונים דווקא שמלה בחלום, שמלה שמשקפת את הצד הנשי שלה. רוצה שיבחינו בעובדה שהיא בת ולא בן, כמו אחיה, ולקבל תשומת לב בזכות זה. ובטוח גם היא מושפעת מהמצב בבית, גם ילדים קטנים בני שש וחצי רואים הכל וקולטים הכל, ויכול להיות שזו הסיבה לכעס, לרוגז ולהתפרצות בצעקותובצרחות בזמן האחרון, ויכול להיות שהיא רואה בך אשמה, הלו את יוזמת את התהליך באופן מסוים, גם עבורה. בכל מקרה, נראה לי שכדאי להגשים לה את החלום, לשלוח אותה ליום כיף רק היא ואביה, ושיקנו איזה בגד, (אם לא שמלה אז חצאית :-)), ואם לא עם אביה, אם זה בלתי אפשרי כרגע, אז איתך, כך לפחות חלק מהחלום יוגשם. שיהיה יום טוב, אביב.

לאליאן היי. משפחה חולמנית אתם... זה מאוד נורמאלי לחלום ועוד יותר נורמאלי לבקש משאלות. ביתך חיה בביתכם- שהוא לא מקום קל כרגע. היא חשה את הדברים- גם אם אינה מצוייה בפרטי הפרטים. בחלומה התמים היא מבקשת שני דברים, לדעתי: האחד שיראו את מיוחדותה, את המאפיינים השונים שלה (לעומת בנות הדודות) והדבר השני זו החרדה לקשר עם אביה. היא רוצה שיקנה לה משהו, שיתן לה מתנה. אולי ניא חרדה מן הפרידה העתידית? שוב, גם אם אינה מצויה בפרטים- הרי שבתחושות היא כבר מרגישה את מה שקורה, לחוצה ופוחדת- בדיוק כמוך. האם דיברת עם הילדים על מה שקורה בבית? אולי חשוב לפוגג קצת את הפחד, מבלי להבטיח הבטחות- רק בפשטות לקרוא לדברים בשמם ולאשר לה את התחושות הסוערות בתוכה. מה דעתך? שבת שלום. רוית.