למה ואיך הגבולות שומרים?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אשמח לקבל הסבר משכנע ומלומד. לא מספיקה לי ההצהרה מאנשי מקצוע ש'ככה. תסמכי עלינו שעברנו הכשרה ארוכה ואנחנו יודעים מה אנחנו אומרים'. לא, לא סומכת על עיוור. אני רוצה הסבר שיאיר את עיני- כי אתה יודע אודי, זה מרגיש כאילו מאלפים שם בני אדם בקליניקה מבחינה התנהגותית. מנצלים את מערכת ההקשרות שלהם, להוריד להם את ההגנות, לחשוף תלות ראשונית, כדי לאלף את המטופלים לפי איך שנראה למטפלים לנכון. אבל האם זה באמת נכון?? אתה באמת ובתמים רוצה להגיד לי שמטופל לא אמור להתמרד כנגד החרא הזה? אני התמרדתי.. רק שאני מלאה בכעסים עכשיו... הלוואי וכבר יהיה לי פניות ואומץ לחיות את החיים שלי ולא לחשוב יותר על הטיפול שהיה והכעס הנקמני כלפי המטפלת. מקווה שתענה לשאלה שלי איך גבולות שמטפלים מציבים אמורים לשמור.. כי לי זה סתם הרגיש כוחני, שרירותי ואף משפיל. זה בניגוד לטיפול שהייתי בו לפני יותר מ 10 שנה. אז בכלל לא הייתי במצב של לבקר את הגבולות העלויות של המטפלת דאז. הרוויחה בוחטה כלכלית נהדרת על חשבון העיוורון שלי לעקרון המציאות והמעוכבות הרגשית שהשאירה אותי תמימה וסתומה. אני כבר לא תמימה וסתומה יותר, אבל עדיין יש לי קשיים עם הגוף שלי ואני מאוד כועסת על מטפלים שלא הסבירו לי על נושאים פסיכולוגיים התפתחותיים בגלוי.
הי מימה, איני מתכוון לתת לך הסבר משכנע ומלומד של איש מקצוע. חשבי בעצמך מה קורה כשלא שומרים על גבולות. גבולות חשובים ומאפשרים לדברים עדינים לצמוח בתוכם. אני חושב שאת מבלבלת גבולות עם אי-אכפתיות. ובכלל, המושגים שלך על טיפול מתאימים יותר לשדה קרב או ליחסי התעללות, אבל זו החוויה שלך, כנראה. ולצערי. הלוואי ותמצאי את הדרך להניח לדברים ולהמשיך הלאה מבלי לטבוע בים הנורא הזה. אודי
גם חיבוק מלטף ואוהב תוך שהוא מחזיק ומגדיר גבולות ...
נעמה יקרה, זה נכון. אבל זה בדיוק העניין- חיבוק אכן מחזיק ומלטף ואולי אפילו אוהב. מרגישים את זה ברמה המאוד קונקרטית וזה נותן סיפוק מיידי מהבחינה הזאת. זה שונה לחלוטין מקשב אנליטי שמזמין השענות ושיתוף מחד וכאילו מספק לך מרחב להיות ומכיל את החומר שאת מביאה לחדר ואז בבת אחד מבשרים לך שנגמר הזמן אחרי 50 דקות ומשליכים החוצה במן קטיעה כזאת של המרחב שהציעו לך קודם. אם להשוות את זה לחיבוק אז זה כמו חיבוק שמחבק אותך ועוטף עד שאת מרפה ומתרפקת על זרועות האחר ואז בבת אחת שומטים אותך ללא שום התראה והדרגתיות ואת נופלת לקרקע בחבטה. ויש המון מטופלים שככה מרגיש להם הסטינג האנליטי הארור של פסיכולוגים ולכי תדעי כמה מהם סובלים מזה סבל לא הכרחי, או שאולי זה באמת בונה בהם משהו, אין לי מושג, ובכל מקרה מי מסביר להם למה זה ככה?? קראתי באיזה מקום שזה בשביל לאמן מטופלים בהתמודדות עם פרידות ואובדנים. בתור צרכנית ששילמה 300 ש"ח לפגישה עם המטפלת לא היה מגיע לי שיסבירו לי את הדבר הזה?? איזה חוצפה ועזות מצח יש למטפלים האלה להתייחס לבני אדם אחרים שהם לא מודעים ולא בעניינים של התחום הזה, נכנסים לקליניקה על תקן עכברי מעבדה כמעט. זה בלתי יאמן!