טיפול פסיכולוגי- מרגיש שעשו לי נזק לנפש

עד היום מפחדת להשען. לפני 3 שנים שניגשתי לטיפול הייתי מקיאה בסביבות 3-4 פעמים בשבוע, עכשיו זה פעם פעמיים ביום.. עשו לי נזק! נכנסתי לרגסיה כל מיני חרדות נטישה, זעקתי 'הצילו' ולהתעלמו ממני. שלחתי למטפלת הודעות סמס והיא אמרה שזה מטריד אותה, שאני מטרד, כי הרגשתי מצוקה שהיא התעלמה ממנה וניסתה כאילו מה?? לשים גבול? במקום לבוא לקראתי ולשמוע ולהכיל ולעזור. ואי אפשר לגרום לה לשלם על הנזק הזה. מותר היה לה לפשל על חשבון הנפש שלי! לגבות ממני כסף אפילו בלי להסביר למה נכנסתי ועל מה שילמתי. שאמרתי לה שקשה לי עם סופי השבוע אצלה בקליניקה, הקטיעות האלה, היא אמרה "זה אצלך, יש גם מקרים אחרים". כאילו מה? כדי להתגונן ולהגן על הפרקטיקה שלה במקום להציע לי פתרונות.. מאיפה נפלתי על המטפלת הממררת נפשות הזאת??. בא לי למות. בא לי למות כי אפשר שמישהו בעולם הזה ישמע את הכאב שלי ויחבק, ויבטיח לי שאפשר להכיל ואני לא מטרד והכל בסדר ולא שונאת אותי כי יש לי רגעי חולשה. למה? למה היא הייתה בת זונה כלבה מסריחה המטפלת הזאת? למה מתי שנהייתה לי מצוקה היא לא ידעה מה לעשות ואיך לעזור לי והעבירה את כל האחריות עליי? מנסה לבדוק- אולי התחזקתי מזה? אולי התחזקתי? אבל אם אני לא מצליחה לאכול נורמלי, להפסיק לבלוס להקיא, אין לי אומץ לבקש עזרה מאף אחד, אין אמונה שאני ניתנת להכלה במקומות הקשים, מחייכת כלפי חוץ, לא חושפת חולשות- אז איך התחזקתי??? בזבזה לי שנים וכסף בשביל לעשות לי רה-טרואמטיזציות מחורבנות . כלבים בני כלבים הפסיכולוגים האלה כמה קורבנות היו לכם בקליניקות מאחורי הדלתות הסגורות האלה שאף אחד לא רואה מה מתרחש ואיך אדם מגיב וחווה דברים? עושים ניסויים בנפש של אנשים... היא אמרה לי שהכל תלוי בי. הכל תלוי בי. אז שתשלם לי אם הכל תלוי בי! בשביל מה היא קראה לעצמה אשת מקצוע ?? אבל זה לא קשור אליה. באמת. זה כבר ממש לא קשור אליה. פשוט הפצע הזה בפנים בתוכי. מי ירפא אותו, אותי, מי???? למה הכאב הזה לא נגמר ונעלם כבר???????????? בא לי להשתגע. להרביץ לעצמי כ"כ חזק עד שאחטוף זעזוע מח. כי אני שונאת. ש-ו-נ-א-ת להיות עם החולשות הפנימיות האלה שהכל מתרסק לי ואין מי שיחזיק ויחבק ויעזור להשכיח את הכאב. ובטח לא פסיכולוגית פשוט חרפה מזויינת כמוה שאמרה לי שאני מטרד ועכשיו לא מסוגלת להעזר יותר אפילו באחרים מתוך חשש להכביד עליהם. זה כ"כ קשה לתת חיבוק? למה כ"כ קשה לבקש אותו? למה כ"כ קשה לחשוף חולשות? נמאס לי. בא לי להרביץ לעצמי, חזק. להשתיק את החלק החלש הזה בי שאני שונאת. הפסיכולוגית המסריחה הזאת בכלל לא עזרה לי לקבל את עצמי, לעשות עבודה מרפאת. היא הזיקה לנפש שלי הכלבה הזאת!!!!!!!!!!!!!!!!! בא לי לרצוח אותה. למה היא עזרה לי? הטילה את כל האחריות עליי במקום להבין ולעזור. פתחה פצעים והשאירה הכל פרום, ועכשיו אי אפשר להעזר יותר. היא הפכה אותי לנכה במקום לעזור לי. בא לי שהיא תמות. כ"כ בא לי שהיא תמות, שתסבול, שתבין מה הרגשתי שם בזמן שהיא התעלמה ממני.. אלה הזכרונות שנשארו לי ומשתחזרים מתי שנהיה קשה. מבינה שהטיפול לא באמת ריפא כלום. שפכו לי חומצה על פצעים עמוקים בנפש שבכלל לא ידעתי שקיימים וקוראים לזה 'טיפול'. אי אפשר לבקש אוזן קשבת והכלה ועזרה. הכל לבד. תמיד לבד. מזיינים אותי. תני 300 שקל ל50 דקות. תני תני תני. המטפלים עבדו קשה. חיבוק ריבונו של עולם, קצת אנושיות, להכיל את הכאב.. למה מזיינים בנשמה דווקא את מי שהכי צריכים משהו אחר לגמרי בשביל לרפא להם את הלב?