היתה לי הארה

אהלן, אני לא יודע איך להתחיל אז פשוט אתחיל מההתחלה.. לפני כשנה וחצי חוויתי הארה או תובנה או איזה שהיא התעלות נפשית, אני לא בדיוק יודע איך להסביר את זה אבל זה כנראה מובן שזה משהו גדול ושונה עבור הנפש לי. אני חושב שחשוב לציין שכאשר קרתה אותה "הארה" הייתה תחת השפעה של סמים. בכל מקרה מאותו הרגע השתנתה כל הפרספקטיבה שלי לגבי החיים. הרגשתי שכל החיים שלי היה "משהו" איזה כוח עליון או יד מכוונת שאחראית להצלחה בחיים ובאותו הרגע היא נעלמה,ף הבנתי שבעצם שום דבר לא מבטיח את היותי מוצלח בכלל ובאותו הרגע נסג הביטחון העצמי כנעלם כליל. הגוף שלי התחיל להגיב בצורה משונה ביותר: רעידות, בכי אבל גם מין אושר גדול מעצם החוויה מין תחושה חזקה של "חיים". מאותו היום אני מסתכל על החיים בצורה שונה לגמרי, אני מוצא את עצמי הרבה יותר כנה עם עצמי לגבי התכונות השלילליות שבי ובעל הבחנה חדה יותר לגבי פרטים קטנים, עם זאת תחושת הביטחון העצמי שלי פחתה במידה נכרת. אבקש לציין כי כאשר אני צורך את הסם לאחר האירוע אני חווה את אותו "הטריפ" של אותה "הארה" אומנם לא באותה עוצמה כמו בפעם הראשונה אלה מין תחושות של נסיגת ביטחון עצמי שמזכירות את אותו היום. בהתחלה חשבתי שזאת אחת מחוויות ההתבגרות (כמו אותה התובנה שההורים שלך הם בעצם לא גיבורי על) שכן אז היתי בן 19.. אך לאחר שדברתי עם אימי לגבי אותה החוויה היא הביעה כזאת הזדהות עמוקה ואמרה שהיא מקנאת בי שדבר כזה קרה לי בגיל כל כך מוקדם שלא כמו לה.. קבלתי את הרושם שדבר זהה קרה גם לה לאחרונה בעוד היא חווה בזמן זה את שיגעונותיו של גיל העמידה. כמו כל אדם הייתי רוצה לדעת מהו אותו ה"דבר" שחוויתי, מה משמעותו הן בתחום הפסיכולוגיה והן עבורי וכן כיצד ניתן לטפל בהשלכות, במיוחד בביטחון העצמי, לאחר אותה "הארה".