אודי, עשיתי מעצמי סמרטוט מולה כבר

הודעות ועוד הודעות, בקשות שתעזור לי, רצון שתקבע לי פגישה אחת, רצון לשתף אותה בדברים שקורים לי בחיים, כמיהה שתשמח בשבילי, תפרגן.. זה טיפול שעזבתי והיא גם אמרה בזמנו שהיא לא חושבת שהכעס שלי עליה פתיר, אמרה שאם אני רוצה להפגש איתה אז לשלם יותר ולהפסיק לסמס בין הפגישות.. סירבתי.. עברתי לטיפול אצל מישהי אחרת כמה חודשים אבל לא הצלחתי להקשר רגשית. ועכשיו חזרתי אל זאתי כי בעצם מעולם לא נראה שנפרדתי ממנה רגשית באמת. ואני מבקשת עזרה ומקבלת התעלמויות ואז זה כואב לי ואני בוכה ואני לא יודעת מה לעשות, היא משאירה אותי אובדת עצות כזאת, לגמרי לבד עם הכאב שלי, למה היא כזאת? מה עושים? אני לא מסוגלת להקשר לאף מטפל אחר יותר. אני רק רוצה שהיא תתקן אותי. שתחבק את הכאב או משהו, לפחות שתסביר לי איך פותרים את המצב שלי כדי שאני אוכל להתקדם מפה הלאה. אני לא מסוגלת להקשר לאנשים ככה, עם כ"כ הרבה כאב בתוכי לא 'מעובד'.. מרגישה שצריכה לזייף חיוכים עם אנשים והכאב רק מולה יוצא. מה עושים?

איך נפרדים רגשית באמת? חייב להקשר למישהו אחר, לא? כאילו למצוא קשר חלופי 'להשתקע' בו. לא? פשוט אחרי מה שקרה איתה אני מאוד מפחדת להשען רגשית שוב. היא אמרה שהצרכים שלי 'אינסופיים'. חוותה אותי כמטרד. עכשיו זה מפחיד אותי להיות מטרד למישהו אחר. לא מטפלים כי נמאס לי לשלם להם אלא השענות על אנשים בעולם האמיתי. מפחדת שיגידו שאני מטרד.