עזרה דחופה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בת 28, נשואה. כל החיים שלי דפוס ההתנהגות שלי אלים. כלפי המשפחה שלי (אחים) כשהיינו צעירים האלימות היתה פיזית ומילולית. כיום ב"ה האלימות הפיזית פסקה אבל נשארה לי האלימות המילולית. כאשר אני מרגישה שהאדם הקרוב אלי אינו מתנהג בהתאם לרצוני אני מתחילה להרים את הקול, לצעוק, ללכת לחדר השני, לתקוף מילולית, ולעשות מעשים כמו טריקת דלת וכד'.... אני מרגישה שאני לא מצליחה לבטא את עצמי כראוי, אני לא מצליחה להסביר את עצמי נכון וכל החיים שלי לא ממש הקשיבו למה שהיה לי לומר. חשבתי שהבעיה תפתר אחרי הנישואין ושאין סיכוי שאני אתנהג בצורה כזאת כלפי בן זוגי. לצערי, ההתנהגות האוטומטית שלי הזאת מופנית גם לבן זוגי. אני מרגישה שההתנהגות הזאת פוגעת בעיקר בי ואני לא יודעת כיצד למגר אותה. אני חושבת שאני אישה רעה ואני בכלל לא מבינה איך הבן זוג שלי מוכן להמשיך ולהישאר איתי. אני לא אוהבת את החלק הזה שבי ואני לא רוצה בו. איך נפתרים מדפוס ההתנהגות הזה?
שלום לך, נראה לי שכדאי לגשת לטיפול פסיכולוגי, גם כדי להתחיל ולבטא את עצמך, גם להרגיש מובנת וגם ללמוד לווסת את הכעס וביטויו. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
