אודי

מקווה שהספקת להתאושש...אם חזרת סימן שאפשר? בתקופה שלא היית עברתי ממש משהו חשוב בטיפול...נפגשנו שלוש פעמים, אתמול אחרי הפגישה ביקשתי עוד אחת וקבלתי עוד אחת כבר לאותו היום אחר הצהריים, כמה שהיא מדהימה והבינה...כאילו הייתי זקוקה להמשך פגישה באותו היום כי הפגישה נקטעה לי באמצע.. אף פעם זה לא קרה לי. היא הכאיבה לי כשחפרה בפגישה...אמרתי לה והיא בקשה סליחה...אבל לא היא האשמה......לא היא!! אני רוצה לשאול מה קורה כשהחומות נופלות? כשהאסימונים נופלים? כשמבינים? נהיה כאוס?????איך מחזיקים כדי לא ליפול???? מכיר תסמונת שטוקהולם?...אז ככה היא אמרה שזה מה שקורה לי...וההזדהות הזאת וכל הזמן מזערתי...לא חשבתי שנפגעתי כלל...ועכשיו מה עושים כשרוצים לשחרר כבר???וגם אם אוותר על הילדה ועל ההשלכתיות אז ארגיש כאב רב....אני יודעת בודאות שזה יפיל......אוף.....האם זה הכרחי לוותר על הילדה ולהרגיש אחרת? אישה אולי???????אוף בטח לא הבנת כלום, גם אני כבר לא מבינה. תוכל לענות לי מה עושים כדי לא ליפול או שחייבים לכאוב ולכעוס ולכוון למי שאשם???????זה מה שקורה לי כרגע... מ.