תגובות לא רצוניות

שלום, חשבתי שיש לי בעיה רק ברגעים אינטימיים עם חברתי, כאשר ברגעים בהם אנו מקיימים יחסי מין אני לפתע מתפקע מצחוק, אולי היסטרי. אין לי דרך לעצור זאת, אין לי מושג למה זה קורה. זה פוגע בה, זה פוגע בי, זה מחסל את האקט, בין אם את השוונג ובין את הזקפה. שמתי לב שלאחרונה זה קורה גם ברגעים אחרים, כמו שהלכתי לרופאה לבקש הפניה לפסיכולוג וכל מיני, הרגשתי שוב תגובה לא רצונית, אך לא של צחוק אלא ההיפך מצחוק, כמעט בכי או סוג של כאב או משהו בפועל של חוסר נוחות של הבקשה שלי להפניות מביכות, ממש רעדתי כי לא יכלתי לשלוט על עצמי. במקרים אחרים כמו בטקסי יום הזיכרון, בדקות דומיה - אני מנסה למנוע מעצמי בכוח לפרוץ בצחוק. למרות שאני מודע לכך שזה לא המקום ואני לוקח את העניין של הזיכרון ברצינות. עדיין, משהו בתוכי גורם לי כמעט להתפקע מצחוק. כאשר אני לוקח את הכלבה שלי לוטרינר, בין הזמן שהוא בודק לזמן שהוא אומר לי מה הבעיה הרפואית, אני גם חש לעיתים חוסר שליטה על התגובה שלי ושעוד רגע אני אבכה או משהו דומה יקרה לי... למרות שאין סיבה ברוב המקרים... אני בחור מאוד מופנם, סגור, ביישן שלא מחצין רגשות וגם מדבר באופן די מונוטוני. אני למשל מודע לרגעים בהם לאחרים יש משברים, אך אני מגלה אדישות ואפטיות, למרות שבתוכי בהרבה מקרים אני חש אחרת, את ההפך אך זה נשאר כלוא בתוכי. אני חושש מכך, אני חושש שזה יהרוס לי את מערכת היחסים, עד עכשיו הבת זוג מבינה אותי, אך אני מאמין שאם לא אדע איך להתגבר על הבעיה או לעקוף אותה..אני אאבד אותה... לא יודע מה לעשות. אני רוצה לפנות לפסיכולוג, לטיפול פסיכולוגי. בעבר הייתי מטופל 9 שנים אצל פסיכותרפיסט, ולאחר מכן מספר שנים אצל פסיכיאטר עם נטילת תרופות שונות. לפני מספר שנים הפסקתי את הטיפול עם הפסיכיאטר באופן חד צדדי, גם משיקולים כלכליים וגם משיקולים של חוסר שביעות רצון.