אחרי עשרים שנה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי, האם קורה לך שאתה נפגע, אבל נפגע באמת, מאמירות של מטופלים? האם, לדעתך, מטפל אמור "לקחת ללב" כאלו משפטים? אמנם מטפלים כבר אינם לוח חלק, אבל באיזו מידה הם משמשים כר או מיכל להשלכות של מטופלים? ומתי התנהגויות של העברה או השלכה הופכות להתנהגויות שפוגעות ברמה האישית? האם מטופל ותיק אמור להיות דיפלומטי בטיפול? ואם כן, עד כמה? ואולי, בקשר טיפולי ארוך מאד - קשר שנמשך כבר מעל עשור, הצפיות ממטופלים קצת אחרות לפעמים? אולי, לאור היכרות ממושכת כל כך, מטפל הופך פגיע יותר עם השנים? אביבה
הי אביבה, שמח שיש לך שם! שאלות טובות...בהחלט יש מצבים בהם אני עלול להפגע באמת. אמורים להיות מנגנונים שמאפשרים להתמודד עם מצבים כאלו ולהשתמש בהם כחומר השייך למרחב הבין-אישי, כזה המלמד על עולמו הפנימי של המטופל (בעיקר הדרכה וטיפול אישי), ועדיין - המטפל הוא בן אדם ועובד עם כלי עבודה ייחודי - הנפש שלו, כך שהוא מרגיש ומגיב (לעתים גם באופן שחורג מה"מקצועי", אם כי אז, כאמור, הייתי מצפה שיהיה אחראי די כדי "לעבוד" עם זה). אודי
תודה על התשובה, אבל התייחסת רק לחלק הראשון של השאלה - החלק שעוסק במטפל. ומה באשר לחלק של המטופל?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
