אוף הפסיכולוגית שלי יוצאת לחופשת לידה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
והיא החליטה היום שהיא לא יכולה לדבר איתי על פתרונות קונקרטיים כי אני רק רוצה להראות לה שאין פתרון למצב והיא לא רוצה "ליפול" איתי למקום הזה.. ואני לא אלך למישהו אחר לטיפול דינאמי, כי זה לא יהיה יעיל עבורי, והיא גם חושבת כך. היא הציעה אולי טיפול ממוקד בינתיים (לא חסר על מה), אבל אני כמובן לא מאמינה שאצליח לעשות משהו עם מישהו אחר. ואני בכלל רוצה אותה.. ודווקא בהתחלה חשבתי שאצליח להסתדר ולאחרונה אני לא רואה את זה קורה. אני רוצה שהיא תהיה איתי בקשר במהלך החופשה, היא אמרה שהיא צריכה לחשוב מה יכול להתאים. אבל אם היא לא תהיה מוכנה אני לא יודעת מה אעשה.. אווף!! כ"כ הרבה דברים ואני לא יודעת מה לעשות
הי חנה, יש היגיון בדבריה, אם היא מרגישה שמה שאת צריכה זה להראות שאין פתרון למצב. המשמעות היא שההצעות עצמן אינן רלוונטיות אלא רק ההכרה בקושי שלך. תנסי לחשוב על אלטרנטיבה לזמן החופשה. כמו שאני נוהג לשאול אותך - מה האפשרויות? אודי
או את הפסיכולוגית שלי. אני רוצה שהיא תהיה איתי בקשר כלשהו. אבל יודעת שזה גם יכניס אותי לסרטים לא טובים במיוחד. נניח וזה יהיה מייל- אז גם אם נקבע יום ושעה קבועים שהיא תענה לי או אפילו גם בשבילי, אני אכנס כל דקה למייל לראות אם הגיבה. אני אהיה בסרטים שיש לי את כתובת המייל שלה. ואם זה יהיה טלפון- אני לא רוצה לשמוע את התינוק שלה ברקע או כל אחד אחר וזה מן הסתם לא אפשרי, ובנוסף מן הסתם יהיה קשה לתאם זמנים קבועים. ואני צריכה זמן קבוע אחרת אני אהיה בלחץ. כמו כאן אני יודעת שאתה מגיע לפורום סביב 11-12 בלילה ואני מחוברת כל הזמן. התחלתי אובססיה חדשה בפורום. (וזאת למרות שנאי מתעדכנת מיידית בפלא' דרך המייל). ויש מצבים שאני נרדמת כבר כשטרם ענית אבל אז מתעוררת תוך כדי השינה ופותחת לראות. אני רוצה איזה שהוא טיפול, הייתי רוצה טיפול דינאמי אבל כרנאה שלטווח הזמן הזה זה לא אפשרי לי. אני לא באמת יכולה להיות בקשר נוסף עם מטפלת, כי אני יודעת שאעשה השוואות ואפתח תלות ואולי לא ארצה לחזור לראשונה.. וגם פרק הזמן הזה לא יאפשר לי להפתח. אם ככה אני קרוב לשנה אני לא רוצה לחשוב מה יהיה ב3 חודשים (רמז- כנראה שתיקה בעיקר). אז לא יודעת מה אני רוצה, רוצה אותה ואולי עוד טיפול. אבל גם אם אלך לטיפול של CBT נניח, אני רוצה שהיא גם תהיה מעורבת בו. מעבר לכך שאני לא באמת מאמינה שאני יכולה לעשות איזה שהוא שינוי, בלעדיה ובכלל. ובלי קשר התלות הזו בפסיכולוגית הולכת ומחמירה בשבועות האחרונים, אני חשבתי שבכלל לא יהיה לי אכפת ממנה ואלך למישהי אחרת. אבל אני באמת לא יודעת איך אני הולכת להתמודד עם זה. ואם היא לא תסכים להיות איתי בקשר במהלך החופשה אני לא רוצה אותה יותר.. אבל גם ממש לא רואה מציאות שאני הולכת למישהו אחר ומתחילה הכל מהתחלה.