יש משהו שיכול לשקם תפקוד פגוע?

פשוט נמאס לי כ"כ. מצד אחד אני רוצה רק חיים קלים ונחת. עובדת בעבודה של ראש קטן,משרה חלקית, שלא יהיה סטרס. מצד שני אין לי תחושה של ערך עצמי :( גם מטפלים ממש לא עוזרים לי בזה כי משקפים איזה פער בלתי נסבל בגורל התפתחותי מבחינת יכולת תפקוד. לפחות יש כאלה יותר ענווים בקטע הזה ולא מתלהבים מעצמם. אני רק בת 32 ובוחרת בנחת. נחת זאת בחירה של זקנים בבית אבות. ואולי אפילו שם יש יותר 'אקשן' מאשר בחיים שלי... היום לקחתי חתיכת עוגה מעבר למה שהגדרתי לעצמי והצלחתי ברגע של התאפסות לאפק את עצמי ולהחזיר אותה. עמדתי בתפריט שהגדרתי.לא להתפתות שוב להסחפות שתגרום לי להתאכזב מעצמי. אז הצלחתי. הצלחתי. יום נקי, לא הייתה זלילה, לא הייתה הקאה. אפילו עשיתי ספורט! אבל כמה אפשר לחיות ברמה הזאת? בינתיים יש אנשים שעושים כ"כ הרבה, מסתובבים בעולם, מנהלים פרוייקטים, מתראים עם אנשים, עושים דברים, עצמאיים, בלי חרדות ומחסומים, חיים! פרודוקטיביים! הפערים האלה משגעים אותי... אוף איזה גורל זה :( אני רוצה להשתייך למקום אחר.