חזרתי...אודי יקר..

סתם...קצת עצוב לי...מתגעגעת גם לפורם.אז באתי.....ו.....קצת לבד...רוצה להיות יותר יחד...אפשר? היום הייתי אצלה אחרי שניסינו להפגש כבר מזמן ולא יצא לנו....שמחתי שסוף כל סוף נפגשנו אבל אז..התאכזבתי שלא יכולתי מולה פתאום.....ו.......עכשיו שוב אין לשתינו זמן להפגש בקרוב רק עוד הרבה זמן.אוף אודי...רציתי להסביר לה כמה היא חסרה ומה הקשר שלי אליה והריחוק גורם לי ולא הצלחתי...רק ספרתי מה עבר עליי בתקופה האחרונה......ואודי יוצא לי להפגש איתה בערך פעם בשלושה שבועות או חודש...כשאני צריכה אני קובעת....והחלטנו לחשוב על משהו קבוע כמו פעם בשלושה שבועות כדי שלא אגיע למצב שאני לבד וכבר ממש לא יכולה כי ככה זה היה......מה דעתך על לקבוע כשצריך או פעם בשלושה שבועות קבוע? אני חושבת שאתה מעדיף קביעות...אבל פעם ב.....זה גם לא כמו פעם בשבוע......אוף......שוב זקוקה.......יש כזאת תחושה שאם אני לא רואה אותה היא כאילו לא קיימת כמו תינוק שאם הוא לא רואה משהו אז הוא לא קיים מבחינתו........אוף......הזדקקות של תינוקת כזאת מערסלת חסרה לי.....וכל כך רציתי חיבוק אבל אני כבר לא מעיזה לבקש ממנה............באסה.....אין מצב לחזור לפגישות סדירות...............ותחושת הלבד מוחשית יותר כשאני לא קובעת פגישות.....וחבל..........הריחוק לא עזר להרגע כמו שקיויתי זה עזר רק בהתחלה...........אודי, אני זקוקה למילים חמות, אולי מלטפות שאדע שזה בסדר שחזרתי גם לפה...שאני רצויה, אהובה, ואפשר לסבול אותי.אוף.........

"כמה טוב שבאתי הבייתה...מקווה שכמה טוב לראות אותי שוב"..וזה באמת בסדר...ואני "רצויה תמיד" :) כמה מחמם את הלב אודי יקר!... אפתח הודעה אחרת כדי לשאול ולספר משהו....

האמת שכשראיתי שכתבת, סיננתי לעצמי "ישששש" פשוט כי אני נמצאת עכשיו במצב הזה, הקשה והמתסכל של פרידה מהמטפלת. נפרדנו ומאוד קשה לי ואת משמיעה את קולם של אלה שבאים והולכים.

בהחלט לא קל...וואו..אשמח לשמוע ממך על מהי הפרידה בשבילך? אצלי זה לא ממש דוגמא טובה..כי אני באמת חושבת שאחזור ולא ממש נפרדנו..כרגע אני בתחזוקה כמו שאודי כתב..והנה אני מוצאת את עצמי שוב כאן, למרות שגם כאן אכשהוא "נפרדתי"....ועוד אחזור גם לכאן כנראה...לי לא התאים ממש פרידה כנראה...