אודי הי,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/01/2013 | 19:25 | מאת: .במבי פצוע..

רוצה לשתף ולשאול אותך.. לאמא צביה יש גינה קטנה ובה רקפות. לפני מס' ימים כשעמדתי בפתח דלת הכניסה שלה, שמתי לב לרגבי אדמה שמפוזרים קרוב לדלת. כשנכנסתי ,התייחסתי ואמרתי לה, תראי, מפוזרים כאן רגבי אדמה.לא זוכרת מה הגיבה ואם הגיבה בכלל לדברים הללו שלי. שלשום כשהגעתי אליה,פתאום שמתי לב שבגינה שלה ישנם שני "פצעים גדולים" ,2 בורות כאלו באדמה וחסרים מהם רקפות. כשנכנסתי ,שאלתי אותה, מה זה צריך להיות ? והיא ענתה לי שהם נעקרו מהאדמה ע"י מישהו.. שאולי מישהו חמד אותן, עקר אותן מהאדמה ולקח..ורגבי האדמה המפוזרים הם מהמקומות בם נעקרו הרקפות הללו. קצת הזדעזעתי..(קצת יותר מקצת..) גם מעצם הגניבה, אך בעיקר מהעקירה הזו של רקפות עדינות..איך אפשר לעשות כך לרקפות ולך תדע כמה שורשים "ההוא" קרע מהן ?ולמה ? ובאיזה רשות ? כך, אדם ניגש לרקפות עדינות ותולש אותן מהאדמה ???? כמובן דיברנו על כך עוד ועוד וככל שדיברנו על זה הרגשתי בלק אאוט ,הרגשתי שאני ממש לא מצליחה לשמוע את אמא צביה יותר ,(פיזית,התחלתי לשמוע אותה מאוד עמום כזה) והרגשתי שאני חייבת !!!!!!! ממש חייבת !!!! להתיישב על הרצפה ולחבק לה חזק חזק את הרגליים .(כמו שכבר עשיתי פעמיים או שלוש פעמים) בקושי הצלחתי להגיד לה שתעביר נושא. היא הבינה (ואולי אמרתי לה ?) שזה בגלל הכמיהה הזו המטורפת שמתעוררת אצלי ומשתלטת עלי לחלוטין.. וואוו איזו פגישה קשה זו היתה עבורי.. בשלישי אנחנו לא נפגשות ובמהלך אתמול כל הזמן דמיינתי את התמונה שאני באה היום ורואה שוב את 2 הבורות הללו החשופים ללא הרקפות ואמרתי לעצמי "אין מצב, אני אבוא ואתיישב על הרצפה ואחבק אותה ומצידי שהעולם ישרף) כל הדרך אליה כבר התחלתי לריב איתה בדמיון אך כשהגעתי אליה הופתעתי מאוד ! לגלות שהבורות מכוסים שוב ונמצאות שם רקפות חדשות.. כשנכנסתי אליה עוד ניסיתי לריב איתה (בגלל שכבר הייתי "בתוך הריב"-בדמיון ) לאט לאט נרגעתי וכמובן שיתפתי אותה בכל. אבל אני לא מצליחה לראות ולהבין מה קרה/קורה כאן.. אודי, יש לך איזשהו הסבר לכל הקטע הזה ? שלך-במבי.

לקריאה נוספת והעמקה

הי במבי, הבורות, החסר הזה שנפער - כנראה מאוד משמעותי עבורך. זה קשור לכמיהה, לדחיה המדומיינת מראש, לכעס שהיא מעוררת. נשתלו רקפות חדשות. נרגעת לאט לאט. היה תיקון. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית